מאת הרב יונתן נריל
רבי נחמן מברסלב מזהה את התשוקה לאוכל ולשתייה כרצון המרכזי של האדם, וזו שממנה נובעות תשוקות אחרות.1 תורות יהודיות יכולות לעזור לנו להעריך את האוכל שאנו אוכלים ולאכול אותו ברוח של קדושה. עשיית זאת יכולה גם לעזור לסביבה, כפי שנבחן.
מה המשמעות של לאכול בדרך יהודית? ראשית, עלינו לאכול כשאנחנו רעבים. הרב שלמה וולבה
מלמד שאדם צריך להבחין בין אכילה בגלל רצון בריא של הגוף (כלומר, אכילה כדי להיות בריא), לבין אכילה מתוך רצון פיזי בסיסי.2 (כמובן שאנשים רבים כיום אוכלים גם מתוך
רצון רגשי.) לכן חשוב להבהיר, לפני האכילה, שמה שאני אוכל הוא מהסיבה הנכונה,3 ולא מתוך תשוקות פיזיות או רגשיות.
לא רק מה שאנחנו אוכלים, אלא גם איך שאנחנו אוכלים חשובים. דרך אכילה יהודית כוללת אכילת אוכל לאט ובמודע. אמנם ניתן לאכול ארוחה תוך דקות ספורות, אך הלימוד היהודי מזהיר מפני כך.
רבי נתן מברסלב קובע: "היזהרו לא לבלוע את האוכל שלכם בחיפזון. אכלו בקצב מתון, ברוגע ובאותם נימוסי שולחן שהייתם מפגינים אם אורח חשוב היה נוכח. עליכם תמיד לאכול כך, גם כשאתם לבד."4
גם המקום בו אנו אוכלים חשוב. בתלמוד, רבי יוחנן וריש לקיש מלמדים ששולחנו של אדם תפס את מקומו של בית המקדש של ימי קדם בכפרת אותו אדם. אחת ההבנות של דבריהם היא שכאשר אדם אוכל בקדושה על שולחנו, הוא עושה שימוש ראוי בשולחנו באופן מקביל למזבח בית המקדש (חגיגה עמוד כ"ז ע"א). זה מדגיש את החשיבות במחשבה היהודית של אכילה ליד שולחן, ולא בעמידה או בהליכה. כיום חלק מהאכילה שלנו מתרחשת ליד שולחן או אפילו במכונית! נאכל בצורה בריאה יותר וקדושה יותר אם נאכל ארוחות בריאות ליד שולחן.
לבסוף, פעולת האכילה עם אחרים – ושיתוף לא רק אוכל, אלא גם חוכמה יהודית – מעניקה לארוחה הילה של קדושה, ומעלה את האכילה למעשה קדוש.5 בפרקי אבות (מוסר אבות ג', ד') אנו למדים שרבי שמעון היה אומר: "שלושה אוכלים על שולחן אחד ומדברים דברי תורה, כאילו אכלו על שולחן ה'…". הזדמנות משותפת לברכה לפני ואחרי האכילה משמשת גם לחיבור פעולת האכילה למטרה נעלה יותר.6 מנהגים אלה מרוממים את צרכינו הגופניים ויכולים לעזור להפוך את האכילה שלנו לפעולה של קדושה ומסירות.
לאופן שבו אנו אוכלים, וכתוצאה מכך, לכמות שאנו אוכלים, יש השפעה על "טביעת הרגל הסביבתית" שלנו, כפי שמבהירים מספר מחקרים. מבוגרים בארצות הברית אוכלים בממוצע 500 קלוריות יותר ביום (בערך המבורגר גדול אחד) מאשר בשנות ה-70.7 בין השנים 1983 ו-2000, זמינות המזון בארה"ב (צריכת מזון, כולל פסולת) גדלה ב-18%, מה שדרש 3.1% נוספים מצריכת האנרגיה הכוללת של ארה"ב, כמו גם יותר אדמה ומים לייצור המזון.8 עד שנת 2006, החקלאות תרמה כ-20% מפליטות גזי החממה ברחבי העולם, מה שהופך אותה לגורם מרכזי בהתמודדות עם שינויי האקלים העולמיים.9 ייצור וצריכת מזון מודרניים תורמים גם לכריתת יערות גשם (כדי לפנות אדמה לבקר ולגידולים) ולזיהום מים (משימוש בחומרי הדברה ודשנים).
הרחבת החקלאות כדי לענות על הביקוש הגובר המבוסס על אכילת יתר רק מחריפה את ההשפעות הללו. כאשר נאכל עם כוונה ומודעות רבה יותר, סביר להניח שנצרוך פחות מכיוון שנהיה קשובים יותר למה שגופנו באמת צריך. זה גם יפחית את ההשפעה של צריכת המזון שלנו על הסביבה.
הבאת מודעות וקדושה לצריכת המזון שלנו יכולה לייצר ריפוי עמוק לעצמנו, לקהילות שלנו ולכדור הארץ שלנו. ברמה האישית, מי שאוכל בצורה נכונה ירגיש בריא יותר ומחובר יותר לאינסוף. ברמה הקהילתית, אכילה מודעת יכולה לאחד את חברי הקהילה ולעורר השראה באחרים להצטרף לקהילה. ברמה הגלובלית, השינויים שאנו עושים בצריכת המזון שלנו ישפיעו על אנשים, בעלי חיים וצמחים במקומות רחוקים. מי ייתן ונאכל מתוך כוונה, ובכך נעזור לקרב את העולם למצבו המושלם. 10
הרב יונתן נריל ייסד ומנהל את Jewish Eco Seminars, המעסיקה ומחנכת את הקהילה היהודית בחוכמה סביבתית יהודית. מאז 2006, הוא עובד עם כנפי נשרים בפיתוח משאבים חינוכיים הקשורים ליהדות ולסביבה.
משאב זה הוא חלק משנת הלמידה היהודית בנושא הסביבה של כנפי נשרים, בשיתוף פעולה עם Jewcology.com, בתמיכת קהילת ROI, קהילה של צעירים וחדשנים יהודים שנוסדה על ידי לין שוסטרמן, וקרן Shedlin Outreach.
הערות:
- ליקוטי מוהר"ן א', סב:ה'
- עלי שור
- רבי משה רפאל סרור (בן זמנו, ישראל) מציע נוהג למצב בו אנו חשים רצון לאכול. אנו יכולים לשאול את עצמנו האם הרצון לאכול שאנו חשים הוא למאכל מסוים שאנו אוהבים, למשל שוקולד, והאם תחושת הרעב משתרעת על מאכלים שאיננו אוהבים. אם אנו יכולים להרגיש בגופנו שהתשוקה היא למאכלים שאיננו אוהבים. אם אנו יכולים להרגיש בגופנו שהתשוקה היא למאכלים שאינם אוהבים, הרי שמדובר ברעב אמיתי הנובע מצורך הגוף במזון, ולא מסך עשן של הנטייה המחפשת סיפוק מיידי באמצעות מאכלים עתירי סוכר, שומן או מלח.
- חיי מוהר"ן #515, מאת רבי נתן שטרנהרץ, תרגום: רבי אברהם גרינבוים. ברוח דומה, רבי צדוק הכהן בסעיף חמישי בחיבורו על זמן האכילה מלמד על חשיבות המתינות כדי לרסן את הרצון לאכול, לבלוע ולסיים במהירות. הוא מצטט את התלמוד, מסכת ברכות ב ע"א-ב, כיצד על אדם להכין את עצמו לפני האכילה.
- באופן דומה, כותב הרב שלמה ריסקין על "אכילה – חוויה דתית", בספרו "הגדה התרחשה". הוא כותב: "הסדר יכול לשמש מודל ללימוד הפילוסופיה היהודית של האכילה. אנו מרשים לעצמנו לאכול רק חלק זעיר של כרפס. על ידי התרחקות מיידית מהאוכל, אנו לומדים משמעת וריסון. כבני אדם עלינו ללמוד את השליטה העצמית להניח את האוכל בצד ולהפוך את הארוחה לחוויה דתית. על ידי לימוד לעשות לא את מה שיש לנו דחף לעשות, אלא את מה שהוא מצווה, אנו משרתים את אלוהים… בפסח הפכנו לעם אלוהים שמטרתו העיקרית היא לשרתו. אנו עושים זאת על ידי שילוב הפיזי עם הרוחני – על ידי הפיכת הארוחה שלנו לחוויית למידה וחוויית תפילה. אכן, הלמידה והתפילה קודמים לכל. דרך כרפס מובא שיעור זה הביתה לילדים סביב שולחן הסדר.
- רבי צדוק הכהן, פרי צדיק, חיבור על זמן האכילה, חלק ו'
- "צריכת מזון מוגברת לבדה מסבירה את העלייה במשקל הגוף בארצות הברית", מצגת בעל פה של בויד סווינבורן ואחרים, בקונגרס האירופי ה-17 בנושא השמנת יתר, 5.9.2009, תקציר חדשות מקוון בכתובת http://www.medicalnewstoday.com/articles/149553.php החוקרים רואים בצריכת מזון מוגברת זו את הגורם המוביל למגפת ההשמנה.
- "צריכת יוקרה: בזבוז משאבי מזון באמצעות אכילת יתר", מאת ד"ר דורותי בלייר וד"ר ג'פרי סובאל, חקלאות וערכים אנושיים, כרך 23, מס' 1 (2006), עמ' 63-74
- "שינויי אקלים וחקלאות", 2006, מרטין פארי וסינתיה רוזנצוויג, הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (המשרד המטאורולוגי הבריטי ומכון גודארד ללימודי חלל), באינטרנט בכתובת http://cgiar.bio-mirror.cn/pdf/agm06/agm06_ParryRosenzweig_climatechange%26agr.pdf
- אכן, רבי נחמן מברסלב מלמד שאכילת ישראל מקרבת את ה' ברוך הוא ואת השכינה פנים אל פנים (ליקוטי מוהר"ן א' סב, א').