בראשית והנהלת האדם על כדור הארץ

מאת הרב יונתן נריל

שני הפרקים הראשונים של ספר בראשית מכילים תורות בעלות רלוונטיות עמוקה עבורנו ועבור עולמנו כיום. בפרק הראשון של ספר בראשית, פעמיים בשלושה פסוקים, אלוהים מדבר על בני אדם השולטים ביצורים חיים אחרים. במקרה השני, לאחר שברא את אדם וחוה, אלוהים מברך אותם באומרו "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה אותה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ".[1] מה המשמעות של בני אדם לכבוש את הארץ ולשלוט ביצורים אחרים?

צדק האדם ושליטה על כדור הארץ

אחת העקרונות המרכזיים של היהדות הרבנית היא שיש להבין את התורה שבכתב בהקשר של המסורת הרבנית בת 2,300 השנים (כולל המדרש וחיבורים אחרים) המפרשת אותה. בעוד שעל פני השטח, דברי פסוק זה נראים כנותנים לאנשים רישיון להשפיל ולכבוש את הארץ, הרבנים ברובם[2] אינם קוראים אותם כך. הפרשנויות הרבניות חושפות רבות על פסוקים אלה מעבר לקריאה הפשוטה. המסורת שבעל פה מבהירה כי מועבר מסר שונה לחלוטין.

המדרש מציע תובנה מרכזית לגבי השליטה שעליה מדברת התורה. הוא מלמד, "אמר רבי חנינא, 'אם הוא [האדם] זוכה לכך אז [ה' אומר] ישלוט, ואילו אם הוא לא זוכה, אז [ה' אומר] הוא יורד'.[3] רבי יעקב מכפר חנין אמר, 'אם הוא [יפעל] בצלמנו ובדמותנו אז 'הוא ימשול', אם הוא [יפעל] לא בצלמנו ובדמותנו אז 'והוא יורד'."[4] המדרש מבוסס על משחק מילים בעברית, שבו שורש המילה 'למשול' הוא אותו שורש כמו המילה 'להוריד'.

הפרשן הגדול רש"י כותב על סמך המדרש שאם לא נזכה, ינהלו אותנו בעלי חיים.[5] ברוח זו, מתרגם שונצינו כותב, "האדם זכאי לגדולה רק כל עוד הוא מטפח את תכונותיו האלוקיות; כאשר הוא נוטש אותן מרצונו, הוא אף נמוך יותר מהבריאה הבריאה".[6] האם בני אדם יכולים להישלט על ידי בעלי חיים כיום? בהתחלה אפשר לחשוב שבני אדם כה חזקים עד שהם חסינים מפני תחזיות אלה, אך די לחשוב על נגיעות חרקים (אפילו בעולם המערבי) שגרמו להרס עצום. דוגמה אחת היא התפרצות "פשפש המיטה" בצפון אמריקה בשנת 2010. דוגמה נוספת קשורה למחלות כמו מלריה, קדחת דנגי ונגיף הנילוס המערבי. אלה מתפשטים לאזורים חדשים ככל שתחום תפוצתם של יתושים מסוימים מתרחב לקווי רוחב צפוניים יותר כתוצאה משינויי אקלים שנגרמו על ידי בני אדם.[7]

המדרש הנ"ל מקשר את שלטון האדם בבריאה לצדקת האנושות: אם האנושות תזכה דרך צדקתה, אזי היא תשלוט בטבע. אבל אם היא לא תזכה משום שאינה פועלת בצורה ישרה, אזי האנושות עצמה תרד ולא תינתן לה שלטון על הטבע. מסר מרכזי אחד העולה מהמדרש הוא שברכתו של אלוהים לשלוט על יצורים אחרים תלויה בחיינו כצדיקים. הרבנים לומדים זאת מהניגוד בין אלוהים שאומר שהאדם יברא בצלם אלוהים לבין אלוהים שאומר שהאדם ישלוט על יצורים אחרים.[8]

מדרש אחר מבהיר שחלק מהצדק האנושי כרוך בהיותו מנהל הארץ. המדרש אומר שאלוהים הראה לאדם את גן העדן ואמר: "הבט במעשיי! ראה כמה יפים הם – כמה נפלאים! למענך בראתי את כולם. שמור פן תקלקל ותחריב את עולמי; כי אם תעשה זאת, לא יהיה מי אחר שיתקן אותו."[9] התנהגות צדקה כרוכה אפוא ביחס לעולם בכבוד רב; על כך יזכה האדם לשליטה בבריאה.

מה המשמעות של לשלוט?

הרמב"ם מפרש את הפסוק שלנו על שליטה כמלמד אותנו שלבני אדם יש נטייה לשלוט, אך זו אינה המטרה שלשמה ברא אותנו אלוהים. הוא כותב, "התורה אומרת לאדם 'וְמָלֹת בְּדַגַת הים' וכו' – אין פירוש הדבר שהוא נברא למטרה זו, אלא שהיא מלמדת אותנו על הטבע שהקדוש ברוך הוא נטע בו".[10]

תולדות יצחק עוסק בשאלה הבאה: מדוע ה' קובע שבני אדם מותרים בתזונה צמחונית רק לאחר שה' מצווה עליהם לשלוט בדגים, בעופות ובבעלי חיים? תשובתו מלמדת שהשלטון על יצורים אלה אינו כרוך בהריגתם למאכל אדם.[11]

שאלה נוספת: מדוע התורה (כאן בבראשית א':כ"ו ו-א':כ"ח) משתמשת בסדר דגים-ציפורים-חיות?[12] הכלי יקר (רבי שלמה אפרים לונטשיץ, פראג, 1550-1619) מסביר,[13]

מבין שלושת המינים הללו, לאדם יש את היכולת לשלוט באחד במידה רבה יותר מאשר באחר. ואכן, לאדם יש את היכולת לשלוט במידה רבה יותר על חיות בית ובר ועל כל מה שזוחל על פני האדמה, כי הן נוכחות עמו והאדם יכול לעקוב אחריהן בכל המקומות שבהם הן רצות הלוך ושוב. זה לא המקרה עם ציפורים ודגים שכן האדם אינו יכול לעוף באוויר או לרדת למעמקי הים.

הוא מסביר שאם בני אדם לא יזכו להצלחה, אז לא רק שהם לא ישלטו בדגים, שקשה יותר לתפוס אותם, אלא גם בציפורים ובבעלי החיים, שקל יותר לתפוס אותם.

הרב אברהם יצחק קוק, הרב הראשי הראשון לישראל, כותב כי "שום אדם חכם וחשיבה לא יכול היה להניח שכאשר התורה מורה לאנושות לשלוט… ש] פירוש הדבר הוא שליטתו של שליט קשוח, אשר פוגע בעמו ובעבדיו אך ורק כדי למלא את גחמתו ורצונו האישיים, לפי עקמת ליבו…"[14] הרב דוד סירס כותב על כך:

אלא, היא כוללת צורה של ניהול אשר האנושות אחראית לה בפני אלוהים. מקורות תלמודיים וקבליים כאחד קובעים כי אסור להרוג כל יצור שלא לצורך, או לעסוק בהרס בזדון של משאבי כדור הארץ. כל צורות החיים יקרות ערך בזכות החוכמה האלוהית שמביאה אותן לקיום, יהיה שלב שיהיה לו בהיררכיה של הבריאה… הצו האלוהי לאדם לשלוט בעולם הטבע הוא אמון קדוש, לא חופש חופשי להרס.[15]

הכנעה בהקשר של להיות פורה

הרב דניאל כהן ממקם בצורה יפה את המצווה "לכבוש את הארץ" בהקשר ושופך אור חדש על משמעותה. להבנתו, היא קשורה קשר הדוק למצווה שקודמת לה, "פרו ורבו", להתפשט ולהגשים את החיים. הוא מלמד ש"פרו ורבו" מתאר תהליך טבעי של דברים שגדלים ומתגוונים ללא שליטה – לא מאורגנים, מנותקים. "כניעה" עוסקת בארגון השפע הזה, מתן מקום לדברים ודאגה פעילה להם, כך שהם יבואו לידי ביטוי מלא בהקשר של הרמוניה משולבת ומאוזנת זה עם זה. הרב כהן מדגיש כי כניעה כרוכה ביישום תכנון וראייה נבונה – תמיד בהקשר של הציווי האלוהי להפיץ ולגוון את החיים.

הרב כהן ממשיך וטוען כי דיכוי יכול להיות כפי שאלוהים התכוון רק כאשר הוא צומח מתוך מחויבות לחיים. לגרום להכחדה יהיה ההפך מכך – זה יהיה 'שחט', הרס. 'דיכוי' אינו מרמז על הרס, הכחדה, דיכוי או השמדה, אלא דורש שמירה על גיוון החיים וסיוע לחיים להנציח את עצמם. במובן זה, ציווי ה' מניע חיים מגוונים ובר-קיימא.[16]

באור דומה, הרב נורמן לם, לשעבר נשיא ישיבה יוניברסיטי, כותב כי "'הכניע זאת' אינו רק שאינו הזמנה לחוסר אחריות אקולוגי; זוהי חובה לקחת אחריות מוסרית נוספת, לא רק על העולם הטבעי כשלעצמו, אלא אפילו על התרבות והציוויליזציה מעשה ידי אדם שמצאנו כשנולדנו לעולם הזה."[17]

בראשית ב', ט"ו: לעבודה ולשמור עליה

הפרק השני של ספר בראשית כולל סיפור בריאה שני המתמקד בבני אדם בגן עדן. התורה מספרת לנו שאלוהים הציב את האדם "בגן עדן לעבודה ולשמרה".[18] הרב יונתן זקס מצביע על חשיבותם של שני הפעלים העבריים המשמשים לתיאור המנדט של האדם. הוא כותב, "הראשון – לעובדה – פירושו המילולי "לשרתה". האדם הוא אפוא גם אדון וגם משרת של הטבע. השני – לשומרה – פירושו "לשמורה". זהו הפועל המשמש בחקיקה מקראית מאוחרת יותר לתיאור אחריותו של שומר על רכוש השייך למישהו אחר. שומר זה חייב לנהוג בערנות תוך כדי הגנה, והוא אחראי באופן אישי להפסדים המתרחשים עקב רשלנות. זוהי אולי ההגדרה הקצרה הטובה ביותר לאחריות האנושות לטבע כפי שהתנ"ך תופס אותה".

החברה התעשייתית המודרנית

ניגוד בולט עולה בין תיאורו של כלי יקר מהמאה ה-17 את היכולת האנושית המוגבלת לשלוט בבעלי חיים, ציפורים ודגים של העולם הטבעי לבין מה שאנו יודעים על יכולתה של החברה בת זמננו לשלוט ביבשה, באוויר ובים של כדור הארץ.[19] המאה ה-20 הייתה עדה להכחדת מינים רבים של בעלי חיים וציפורים יבשתיים, כולל מיני נמרים וקרנפים.[20]

בעוד שה"כלי יקר" מדגיש שדגים אינם נראים לעין אנשים, סונאר, נתוני לוויין ומערכת מיקום גלובלית (GPS) מאפשרים לדייגים "לראות" ביעילות להקות דגים ענקיות בדיוק מדויק. טכנולוגיות אלו פותחו על ידי צבאות במהלך המלחמה הקרה ולאחר מכן הועברו לספינות דיג מסחריות לאחר 1989. על פי מחקר בראשות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית (UBC) בוונקובר, קנדה, שינויים אלו תרמו לירידה דרמטית באוכלוסיות הדגים בכל האוקיינוסים בעולם. אחד החוקרים, וילי כריסטנסן, אמר כי "המשקל הכולל של דגי המאכל – מינים הנאכלים על ידי האדם – באוקיינוסים ירד ב-85 אחוזים בסך הכל במאה האחרונה וממשיך לרדת ב-2 אחוזים או יותר בשנה. מינים רבים ניצודים עד הדג האחרון."[21]

מספר דוגמאות ממחישות את היקף השליטה האנושית במים. בשנים האחרונות, בקלה קנדית משמשת כדוגמה לדיג יתר ולירידה הדרמטית באוכלוסיות הבקלה כתוצאה מכך.[22] עובדה זו דרבנה את ממשלת קנדה לאסור את דיג הבקלה הצפונית בשנת 1992.[23] בשנת 2010 דווח כי דולפין נהר היאנגצה נכחד באופן תפקודי; מאמר בניו יורק טיימס נקרא בצורה הולמת: "20 מיליון שנה ופרידה".[24] בינואר 2011, ממשלת ישראל אסרה למשך שנתיים דיג מסחרי בכנרת. דוברת משרד החקלאות, דפנה יוריסטה, הסבירה את ההחלטה ואמרה: "הנתונים העלו חששות כבדים מפני אסון אקולוגי שיתרחש, ויהפוך את הכנרת לאגם נטול דגים לחלוטין".[25] כאשר השליטה האנושית גדלה עד כדי כך שאנו מדלדלים באופן משמעותי את מספרם של דג מסוים, הגישה המתמשכת שלנו לדג זה פוחתת במהירות.

טכנולוגיה תעשייתית שינתה את היקף וקנה המידה של השליטה האנושית בכדור הארץ. דליפת הנפט של BP חשפה את השלכות השליטה האנושית. כיום אנשים מפיקים נפט אלפי מטרים מתחת לפני הים. באפריל 2010, דליפת נפט במים עמוקים שחררה מיליוני חביות נפט למפרץ מקסיקו. אנשים, ציפורים, דגים וצמחים באזור עשיר מבחינה אקולוגית זה מתמודדים עם השפעות הדליפה שנמשכו עשרות שנים. למרות טענות מסוימות לפיהן הנפט ששוחרר פשוט נעלם, חוקרים הצהירו שרמות הפחמימנים ליד הפיצוץ "עלו על רמות הרקע עד פי 75,000".[26] ככל שהנפט מתפשט, יש לו פוטנציאל, על ידי חסימת אור השמש, להפחית את צמיחת האצות. מכיוון שאצות נמצאות בבסיס שרשרת המזון של המפרץ, הדבר עלול להוות בעיות לבריאות המערכת האקולוגית. בעוד שפחות אצות על פני השטח פירושו פחות נפילה לקרקעית המפרץ לצורך פירוק, תהליך צורך חמצן, סביר להניח גם שמספרם של חיידקים צורכי נפט יגדל. מכיוון שחיידקים כאלה צורכים גם חמצן, עלייה כזו בפעילות המיקרוביאלית עשויה להרחיב את שטח "האזור המת" ההיפוקסי הנגרם על ידי בני אדם במפרץ, הנגרם כיום על ידי נגר דשנים ושפכים הזורמים במורד נהר המיסיסיפי.[27] מכיוון שיצורי ים תלויים בחמצן במים להישרדותם, סביר להניח שהדבר ישפיע לרעה על חיי הים באזורים אלה.

כפי שכותב הרב ג'ונתן סאקס, "האתגר האמיתי והנוכחי ליהודים בפרט, ולאנושות באופן כללי, הוא להתמודד עם האתגרים ההולכים וגדלים של הפעולה האנושית. להאמין שאיננו אחראים לאף אחד, או שאלוהים יתערב איכשהו כדי להציל אותנו מעצמנו, זה עקבי אך חסר אחריות, וזו לא הדרך בה אני קורא את אמונתי או מבין את המצב האנושי."[28]

הרב דניאל כהן מקשר את הברכה לכיבוש (כובשה) בפסוק שלנו עם השימוש במשנה במילה "כובש" בהקשר אחר. בפרקי אבות, בן זומא מלמד: "מי גיבור? מי שכובש את יצרו. כפי שנאמר (משלי ט"ז, לב), "טוב… מי ששולט ברוחו מאשר שובה עיר". כלומר, משמעת רוחנית כוללת כוח אמיתי, ולא גבורה פיזית. הרב כהן מלמד שאדם צריך להחליט בחייו מי רוצה לכבוש ואיזה רוצה להגשים.

המסורת היהודית מלמדת אותנו שאנו ראויים להזדמנות לשלוט בכדור הארץ רק אם נתנהג בצדק. זה כולל את המשמעת הרוחנית להשתמש במשאבים שלנו בחוכמה, ולכבוש אותם מתוך תחושת אחריות מוסרית. בזמננו, הוכחנו את יכולתנו לכבוש את כדור הארץ. שאלה מרכזית העומדת בפני האנושות היא האם נגלה את הכוח לרסן את תשוקותינו. אם לא נעשה זאת, אנו עלולים להיות מופלים על ידי חוסר צדקנו. מי ייתן ונתפלל לכוח לכבוש את תשוקותינו לטווח קצר, לחיות בצדק ולזכות לשלטון נאור על כדור הארץ שברא אלוהים.

חומר זה הופק כחלק מפרויקט Jewcology. Jewcology.com הוא פורטל אינטרנט חדש לקהילה הסביבתית היהודית העולמית. תודה לקהילת ROI על תמיכתם הנדיבה, שאפשרה את פרויקט Jewcology.

הרב יונתן נריל ייסד ומנהל את Jewish Eco Seminars, המעסיקה ומחנכת את הקהילה היהודית בחוכמה סביבתית יהודית. הוא עבד עם כנפי נשרים בשש השנים האחרונות בפיתוח משאבים חינוכיים הקשורים ליהדות ולסביבה.

הערות:

[1] בראשית א':כ"ח

[2] פירוש הרמב"ן הולך בכיוון שונה מפירושים רבים אחרים. בהסברו של "כיבוש", "כניעה", הרמב"ן מדגיש כי אלוהים נותן לאנשים את הכוח לעקור עצים ולהפיק משאבים מהאדמה באמצעות כרייה, בין היתר פעילויות אנושיות כלפי האדמה. אלמלא ניתנה רשות זו, נח לא היה בונה את התיבה לעולם, ובני האדם לא היו נכנסים לתקופת הברונזה.

[3] או, תנו לאחרים (החיות) לשלוט בו (הערת שוליים של תרגום סונצ'ינו)

[4] מדרש בראשית רבה (מהדורת וילנה), ח', יב. המהר"ל מסביר בגור אריה לבראשית א', כו כי "הפסוק משתמש ב'וירדוּ' ל'פסק', מהשורש רש-דלת-הה, ולא ב'משל' הנפוץ יותר, כך שניתן לפרש זאת כאילו היה מהשורש י"ד-רש-דלת, 'מתדרדר, מתדרדר'." (מתוך רש"י בראשית, ארטסקרול)

[5] רש"י לבראשית א' 26

[6] כפי שמופיע בהערת שוליים 3 של גרסת תרגום סונצ'ינו של ספריית הקלאסיקה היהודית.

[7] ראו את דוח ההערכה האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים, הזמין באתר www.ipcc.ch

[8] הרב זאב וולף איינהורן בפירושו (פרוש מהרצב) למדרש מסביר כי מדרש זה מסביר את השימושים הדקדוקיים השונים של הפועל 'למשול' בפסוקים כו וכח. בפסוק כו, לפני שנברא האדם, אלוהים אומר עליהם 'ויירדו', בזמן עתיד, שמשמעותו 'והם ישלטו'. פסוק כו קורא 'ויברא אלוהים את האדם…' פסוק כו מכיל את ברכת ה' לאנשים, בצורת ציווי 'אורדו', שמשמעותו 'למשול'. המדרש, לעומת זאת, קורא את הפסוק האחרון בצורה שונה. ניתן לקרוא את האותיות גם 'ויירדו', בצורה סבילה שמשמעותה 'הם [אנשים] יישלטו [על ידי בעלי חיים].

[9] מדרש קהלת רבה ז,יג

[10] מדריך הנבוכים, ג':יג. פרשנות נוספת ניתנת על ידי הרב דניאל כהן. הוא כותב כי "בסיפור [הראשון] הזה [של הבריאה] נקרא אלוהים אלוקים, שם שמרמז על כוח, בידול ושיפוט. האדם נברא להיות כמו אלוהים השולט בכוח: "ויאמר אלוהים נעשה את האדם בצלמנו ובצורתנו והוא ימשול ב… את העולם". הוא נברא בצלם אלוהים, במיוחד בהתגלותו כאלוהים… הסיפור הראשון הוא סיפור של דין בלבד, ועוסק בעולם שאינו יכול לשרוד".

[11] תולדות יצחק (מהדורת וגשל, ירושלים, 1994) לבראשית א':כ"ח

[12] הוא גם משווה שימוש זה לזה שבפרשת נח ובתהילים ח', ז'-ט', שבהם נעשה שימוש בסדר הפוך של בעלי חיים – ציפורים – דגים. הוא משיב באומרו שכאן התורה משתמשת בניסוח של 'לא רק זה, כי אם גם זה', אשר נראה גם במשנה ובתלמוד. הרב יצחק פרנק מסביר ניסוח זה: "ישנם פסוקים המפרטים מקרים בסדר שיא – החל מהמקרה הברור ביותר ומתקדם עד לשיא, שהוא הפחות ברור ולכן המקרה החדש ביותר". מדריך מעשי לתלמוד, אריאל: ירושלים, 1995, עמ' 131.

[13] לבראשית א':כ"ו

[14] "חזון של צמחונות ושלום", מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. עורך הרב דוד כהן, הנזיר של ירושלים. תרגם הרב דוד סירס.

[15] חזון גן העדן, אורות: ספרינג ואלי, ניו יורק, 2003, עמ' 69-70

[16] הרב כהן מספק גם פרשנות למצוות השונות בשני הפרקים הראשונים של ספר בראשית. הוא כותב, "ניתן לסכם את פרק א' בבראשית כצו של שלטון – שבו אנשים הם השליט והכדור הארץ הוא משרת במובן של שם ה' 'אלוהים', שמשמעותו דין (משפט), של מערכת יחסים של אדון-משרת שבה האדון משעבד את עבדו כדי למנוע ממנו להפוך לעצמאי – מערכת יחסים אנטגוניסטית. משאבי הארץ נמצאים כאן כדי לשרת אותי, מכיוון שאני אדונם והם נבראו עבורי. ניתן לסכם את פרק ב' בבראשית כצו של ניהול, שבו אנו האב והכדור הארץ הוא ילדנו, שבו האב חפץ בטובת ילדו – בהתבסס על רחמים (חמלה), כמו בשם ה'. הארץ נפרשת מרצון האדם על ידי האדם המתפלל לגשם ודרך ה' מביא גשם כדי לגרום לצמחים לצמוח." (מתוך חיבור על תפילה שנכתב מדצמבר 2011.)

[17] "אקולוגיה במשפט ובתאולוגיה היהודית" בתוך תורת הארץ כרך 1, עמ' 125. הרב לם הוא גם עורך כתב העת 'מסורת'.

[18] בראשית ב':15

[19] דיוויד רוברטס, שציטט מחקר על נקודת מפנה משנת 2012 בכתב העת Nature, כתב כי "מתברר יותר ויותר שההחלטות שמקבלים אנשים החיים כיום יקבעו את גורל החיים על פני כדור הארץ במאות השנים הבאות." Grist Mazagine, 6.11.2012, באינטרנט בכתובת http://grist.org/business-technology/getting-used-to-being-in-charge-of-the-planet/

[20] לעיסוק מלא בנושא זה, ראו Wilson, E.O., The Future of Life (2002) ו-Leakey, Richard, The Sixth Extinction: Patterns of Life and the Future of Humankind,

[21] כפי שצוטט ב"טכנולוגיות צבאיות של המלחמה הקרה הרסו אוכלוסיות דגים עולמיות". מגזין National Geographic, Bijal P. Trivedi, 25.2.2002, באינטרנט בכתובת http://news.nationalgeographic.com/news/2002/02/0225_0225_TVnomorefish.html

[22] ראה קלובר, צ'ארלס (2004). קצה הקו: כיצד דיג יתר משנה את העולם ואת מה שאנו אוכלים. לונדון: הוצאת אבורי.

[23] "עולם ימי – האם בקלה האטלנטית אי פעם תתאושש". Ices.dk. http://www.ices.dk/marineworld/recoveryplans.asp.

[24] http://www.nytimes.com/2006/12/17/weekinreview/17basics.html מאת אנדרו רבקין

[25] חדשות CBN, "איסור דיג זמני בכנרת", 15.11.10, באתר http://www.cbn.com/cbnnews/insideisrael/2010/November/Temporary-Fishing-Ban-for-Sea-of-Galilee-/

[26] בתוך "עוצמת ופוטנציאל חמצון של גזי פחמימנים המשתחררים מפיצוץ באר נפט של BP" סמנתה ב. ג'וי, ואחרים Nature Geoscience 4, 160-164 (2011) http://www.nature.com/ngeo/journal/v4/n3/full/ngeo1067.html

[27] ראו גיליון רקע של המינהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה של ארה"ב (NOAA), בכתובת המקוונת http://www.noaa.gov/factsheets/new%20version/dead_zone_oil.pdf.

[28] לרפא עולם שבור, עמ' 14