הוראה מס' 5: שבת ומודעות סביבתית, מאמר ארוך יותר

מאת הרב יונתן נריל

מה הקשר בין השבת היהודית לסביבה? בחברה המודרנית, אנו רצים, מדברים וחושבים בקצב יוצא דופן, ולעתים קרובות אנו ממשיכים כל השבוע מבלי להאט. אנו עושים כל הזמן, תמיד נגישים למכשיר הנייד, באופן קבוע מבצעים ריבוי משימות. אנו יכולים להיסחף כל כך בעשייה עד שנוכל לבלות את כל חיינו בדרכים. אם עסוקות יתר היא מחלה של האדם המודרני, האטה בשבת עשויה להיות תרופה מרכזית.

התורה מלמדת, "אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי קדש לך יום מנוחה לה'…" [1] השגת קדושה ומנוחה שלמה היא המטרה המוצהרת של השבת. אך כיצד זה יכול לקרות? מקור מפתח אחד עשוי לספק הדרכה שתעזור לנו למצוא רוחניות ולרומם את מערכת היחסים שלנו לעולם הברוא.

הליכה מודעת, דיבור ומחשבה

הנביא ישעיהו אומר: "אם… קראת את השבת עונג (עונג), …וכבדת אותה ולא תעשה את דרכיך, לא תעסוק בדברייך ולא תדבר, ושמחת באלהים…" [2]

התלמוד מבין פסוקים אלה בישעיהו כמתייחסים למעשים ספציפיים. השימוש של הנביא ישעיהו במילה 'עז', שמשמעותה 'אז' או 'כתוצאה מכך', מקשר מספר מנהגים להגעה למצב של שמחה עם אלוהים (עונג). מהם המעשים הללו המובילים אותנו למקום של שמחה רוחנית, וכיצד הם יכולים לעזור לנו להיות מכוונים יותר לעולם הברוא?

הליכה: על פי התלמוד, 'לא לעשות את דרכיך המורגלות' פירושו "שלא תהיה הליכתך בשבת כהליכתך בימי חול".[3] רבי יחיאל מיכל אפשטיין (1829-1908, ליטא) כולל הליכה איטית, כ"אדם של מנוחה", כחלק מההנאה העדינה (עונג) של השבת.[4] תרגול שבועי מכוון של הליכה איטית יכול לעזור לאדם למקד את תשומת ליבו באופן שבו הוא מרגיש בזמן ההליכה, במקום ללכת מהר תוך כדי מחשבה על מה שהוא צריך לעשות. עשיית זאת מכוונת אותנו מחדש להיות נוכחים עם עצמנו, עם אחרים ועם אלוהים, ומשחררת אותנו מהמנטליות של "אני חייב לרוץ".

דיבור: הנביא ישעיהו מדבר גם על כיבוד שבת "בלתי… לדבר דברים". בהתבסס על פסוק זה, החכם התלמוד רבי חנינא מלמד כי הרבנים התירו בעל כורחו לדבר בשבת,[5] והרבנים אוסרים לדבר בשבת על פעולות עבודה שאדם עשוי לעשות בעתיד.[6] מה הקשר בין דיבור לעונג שבת? דיבור מודע מעודד נוכחות. בשבת, יש יהודים שמדברים רק בזמן הווה, או נמנעים מלתכנן תוכניות עתידיות. השבת מזכירה לנו להיות נוכחים ברגע, אתגר בעולם הסוער של ימינו.

חשיבה: לא רק שהליכה ודיבור שלנו בשבת אמורים להיות מודעים, אלא גם החשיבה שלנו. זה אולי נשמע כמו שליטה דתית במחשבה, אבל זה למעשה ההפך: בשבת אנו מעודדים לשחרר את התודעה שלנו מהעיסוק הבלתי פוסק שלה במחשבה על עשייה. רש"י (1040-1105 לספירה, צרפת) מעודד חשיבה זו ומלמד: "כי תבוא השבת, ייראה לך כאילו כל מלאכתך סיימת, שלא תחשוב על עבודה".

לדמיין את השבת היום

דמיינו מציאות כזו: יום אחד בשבוע נקי לחלוטין ממחשבות עבודה יומיומיות. יהודים רבים ששומרים שבת מתקשים במיוחד בכך – התודעה שלהם בשבת "מוצפת" במחשבות כאלה בדיוק בשבת. כיצד ניתן להגיע למצב כזה? ראשית, הליכה איטית ולא דיבור על עבודה או על השבוע שעבר או הקרוב עוזרים ליצור מרחב קדוש. לאחר מכן, תפילה, קהילה והתבוננות שקטה גם יוצרים שקט פנימי שממנו יכולה לצמוח "תודעה שקטה".

בכל שבוע, השבת נותנת לנו הזדמנות לבדוק את מצבנו. והשבת יכולה להזכיר לנו שאנחנו קודם כל בני אדם, לא רק בני אדם שעושים. הרב דניאל כהן, המלמד בתכנית הרבנים סולם יעקב בירושלים, קובע כי "מצב הנשמה הטבעי שלנו הוא של מנוחה. מטבענו הרוחני, אנו אחד עם אלוהים, שהוא נוכחות והוויה מוחלטים. שבת היא על יהודים שחזרו לתודעה המאושרת של עונג. שבת היא מקום של גישה מתמדת לשקט, למנוחה המושלמת בחיק ה'". בנוסף לתנועה מודעת, דיבור ומחשבה, הרב כהן מעודד את התרגול הרוחני של מדיטציה ושקט בשבת כאמצעי להגיע לעונג אמיתי.

הרב סמפסון רפאל הירש, שכתב בגרמניה של תחילת המאה ה-19, חש ברלוונטיות העמוקה של השבת לחברה התעשייתית. הוא קרא, "שבת בזמננו! להפסיק ליום שלם מכל עסק, מכל עבודה, בחיפזון-המהירות המטורפת של זמננו! לסגור את המרכזיות, את הסדנאות והמפעלים, להפסיק את כל שירותי הרכבת – אלוהים אדירים! איך זה יתכן? דופק החיים יפסיק לפעום והעולם יאבד! העולם יאבד? להיפך, הוא יינצל". כ-200 שנה לאחר מכן, מאמר במגזין הניו יורק טיימס התייחס לאורח החיים בארצות הברית, "אומה של עובדים פרודוקטיביים להפליא, שלעתים קרובות מקבלים שכר טוב… הופכת להיות מהססת יותר ויותר לעצור מעמלם ולרענן את נשמתם". ישראל, מבין 180 מדינות בעולם, מדורגת במקום הרביעי מבחינת מספר האנשים הגדול ביותר שעובדים 60 שעות בשבוע או יותר.

תרופה לעולם בקצב מהיר

כיום אנו חיים בחברה אשר פועלת ללא הרף מבלי להתחשב מספיק בקיום, ובו בזמן משנה את העולם הטבעי מבלי להקדיש זמן להרהר בהשלכות ארוכות הטווח. "לעבוד קשה, לשחק קשה". אמרה זו מדגישה שני גורמים מרכזיים להידרדרות סביבתית: ייצור (עבודה) וצריכה (משחק). החברה שנחה ומשקפת הכי פחות היא אותה חברה שמפיקה וצורכת הכי הרבה. שליטה זו בכדור הארץ מבלי להתחשב מספיק בתוצאותיה הכחידה מינים, שינתה את האקלים וזיהמה את האוויר.

מועצת העסקים העולמית לפיתוח בר-קיימא, המורכבת ממנהלים המחויבים לקיימות מתאגידים בינלאומיים גדולים,[12] מציינת כי רמות ודפוסי הצריכה העולמיים מונעים בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, גידול אוכלוסין עולמי מהיר, כאשר אוכלוסיית העולם צפויה להגיע לתשעה מיליארד עד 2050. שנית, העלייה בעושר העולמי והצריכה הנלווית. לדוגמה, מעמד הביניים העולמי צפוי לשלש את עצמו עד 2030. ושלישית, "תרבות של 'צרכנות' בקרב קבוצות בעלות הכנסה גבוהה יותר, המהוות את החלק הגדול ביותר לנפש מהצריכה העולמית". הדו"ח ממשיך וטוען כי "הצריכה העולמית מפעילה לחץ בלתי-בר-קיימא וגובר על המערכות האקולוגיות של כדור הארץ. 60% משירותי המערכת האקולוגית של כדור הארץ נפגעו ב-50 השנים האחרונות. צריכת משאבי טבע צפויה לעלות ל-170% מהקיבולת הביולוגית של כדור הארץ עד 2040".

שבת כמנהג רוחני מציעה פוטנציאל גדול להפחית את הצריכה ובכך להועיל לעולם הטבע. פעולת כיבוי המחשב או המכונית ליום שלם טומנת בחובה משמעות סביבתית הרבה מעבר לאנרגיה הנחסכת מאי שימוש במכשירים אלה ליום אחד. יום אחד בשנה בישראל – יום כיפור – אחוז משמעותי מהיהודים נמנעים מנהיגה במכוניות. תחנות ניטור אוויר המופעלות על ידי משרד הגנת הסביבה מדווחות על שיפורים משמעותיים ברמות איכות האוויר, במיוחד בכל הנוגע לתחמוצת החנקן, מזהם כלי רכב. כאשר העם היהודי נח בישראל, בריאות האדם והסביבה הטבעית מרוויחות.

המשמעות העמוקה יותר של המעשה מתמקדת בשינוי ההתמצאות שיכול להתרחש ממיקוד חיצוני למיקוד פנימי, מקריאה ממסכים וממכשירי בלקברי לקריאה ממגילות וספרים, מתקשורת באמצעות טכנולוגיה לתקשורת פנים אל פנים.

השבת מציעה את המתנה של ימים שבועיים ללא קניות, ללא בדיקת דוא"ל או ישיבה בפקק. שבת היא גם זמן להימנעות משימוש פעיל בטכנולוגיה תעשייתית, עשיית עסקים ורכישות. ההלכות היהודיות הנוגעות לשמירת שבת חלות גם על חגים כמו פסח וסוכות, כך שכחודשיים, או שישית מהשנה, נועדו להיות נטולי מסחר ושימוש בטכנולוגיה. ללא טלפונים סלולריים, חנויות ומכוניות שיעסיקו את זמננו, אנו נועדו לפנות פנימה – אל הקהילה, המשפחה והעצמי שלנו. חודשיים בשנה במצב כזה יכולים להיות בעלי השפעה עמוקה על אדם. לדוגמה, מחקרים מדעיים הראו קשר בין מנוחה של המוח מקלט דיגיטלי לבין שיפור הלמידה, הזיכרון ויצירת רעיונות.

הֲנָאָה

הרב קלונימוס קלמן שפירא, האדמו"ר מפיאסנה (פולין, נפטר בשנת 1943), מלמד כי הנאה רוחנית היא התשובה למשיכה להנאות פיזיות, כפי שחווים במיוחד בעולם המודרני. לכן, כאשר אנו חוגגים שבת עם חוויה אמיתית של עונג, תשוקתנו לצריכה תפחת באופן טבעי.

בהסבירו את ההוראה הזו, הרב כהן מעיר כי האדם מונע על ידי הנאה, אך מציין כי הדבר המהנה ביותר שאדם יכול לחוות הוא הנאה עם אלוהים.[18] חוויה כזו אינה רק מספקת, אלא אמורה להשאיר את האדם נוטה יותר לעזור לאחרים.

שבת יכולה ליצור מרחב קדוש בחיינו ושלווה פנימית בתוכנו כדי לחשוף את הקדושה שיכולה להסתתר על ידי לחץ חיי היומיום. על ידי העברתנו מעשייה בלתי פוסקת להנאה של נוכחות עם מקור כל הקיום, שבת יכולה לשנות את חיינו. לאחר מכן נהיה מודעים יותר לסביבתנו, ונטפל טוב יותר בבריאה של אלוהים. הבה נתחבר לפוטנציאל הזה להתחדשות ולהתרעננות ונעזור להביא תיקון עולם, תיקון העולם, לעצמנו – ולכדור הארץ שלנו.

משאב זה הוא חלק משנת הלמידה היהודית בנושא הסביבה של כנפי נשרים, בשיתוף פעולה עם Jewcology.com, בתמיכת קהילת ROI, קהילה של צעירים וחדשנים יהודים שנוסדה על ידי לין שוסטרמן, וקרן Shedlin Outreach.

הערות:

1. שמות לה:1-2
2. ישעיהו 58:13-14, תרגום מעובד מתרגום Judaica Press
3. תלמוד בבלי, מסכת שבת, עמ' קיג ע"א-ב, תרגום שונצינו
4. ערוך השולחן, אורח חיים 301, סעיף 43-4, מבוסס על שולחן ערוך ורמ"א לאורח חיים 301, א'. ראה גם מגן אברהם שם.
5. מדרש תנחומא, פרשת בראשית, סימן ב'
6. שולחן ערוך שלז, א', ושמירת שבת כהלכה פרק כט, נט.
7. רש"י לשמות כ', ח', מפרש על הוראת התורה בפסוק זה "עשה את כל מלאכתך" בששת ימים. מחשבות משמעותיות גם בתחום אחר של שמירת שבת. בהלכה היהודית, חפץ מוגדר כמוקצה לאדם כאשר דעתו הוסרה מאותו חפץ (הסכמה חדאת).
8. שיעור בעל פה שניתן בספטמבר 2009 בישיבת המבתר.
9. "השבת היהודית", בתוך יהדות נצחית 30.
10. מגזין הניו יורק טיימס, "חופשה: כל מה שמעולם לא רציתי", וולטר קירן, 5 באוגוסט 2007.
11. ניר חסון, "מומחים: ישראלים בין האנשים הסובלים מעבודה יתר על המידה בעולם", הארץ, 24.2.09. המדינות מעל ישראל הן דרום קוריאה, יפן, מקסיקו וארצות הברית (עבור נשים).
12. בעוד שלחברות רבות במועצה זו אין היסטוריה ארוכה של מחויבות משמעותית לשיטות עבודה בנות-קיימא, הן גילו שפעילות כלכלית בת-קיימא היא גם רווחית וגם סביבתית.
13. "עובדות ומגמות בצריכה בת קיימא: מנקודת מבט עסקית"
14. "יום כיפור מביא שיפורים דרמטיים באיכות האוויר" מאת שרון אודסין, הג'רוזלם פוסט, 10/10/2011
15. בתוך משקי בית מסורתיים, החיסכון באנרגיה של אי נהיגה או בישול מתקזז במידה מסוימת על ידי מנהגים כמו השארת אורות או מכשירי חימום מזון דולקים במשך כל השבת. שימוש זהיר בטיימרים הוא דרך אחת להפחית צריכת אנרגיה מיותרת בשבת, אם כי גם בעת שימוש בטיימרים בדרך כלל צורכים יותר אנרגיה ממה שנדרש, עקב הגדרת הטיימרים לטווח זמן מעבר לזמן שבו אדם באמת נהנה מהאורות או מהמכשיר.
16. "מכשירים דיגיטליים מונעים מהמוח זמן השבתה נחוץ", מאט ריכטל, הניו יורק טיימס, 24/8/10. הוא מציין, בהתבסס על מחקרים מדעיים באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ובאוניברסיטת מישיגן, כי "כאשר אנשים מעסיקים את מוחם בקלט דיגיטלי, הם מוותרים על זמן השבתה שיכול לאפשר להם ללמוד ולזכור מידע טוב יותר, או להעלות רעיונות חדשים".
17. הרב כלונימוס קלמן שפירא, דרך המלך, עמ'. 244, מלמד בשבת תשובה
18. כתר (כתר), הספירה (הניצול הרוחני) הגבוהה ביותר, הוא מקומו של עונג.