השורשים הרוחניים של המשבר הסביבתי

מאמר סיכום

מאת הרב יונתן נריל

בימינו אנו מתחילים לראות את האיזון האקולוגי של כדור הארץ נחלש עקב השפעת האדם: יערות גשם מתכווצים, מדבריות מתרחבים, הוריקנים מתעצמים, כדור הארץ מתחמם. מה מניע את הידרדרות העולם הטבעי? אין ספק שישנן סיבות פיזיות, אך תשובה לשאלות כמו 'דלקים מאובנים', 'שימוש בעץ' או אפילו 'צרכנות' תספק תשובות חלקיות בלבד. כדי להבין באמת בעיה, עלינו להסתכל מתחת לפני השטח שלה כדי להבין את הגורמים הבסיסיים. בנוגע לאובדן הגדול של בית המקדש הראשון והשני, חכמי ישראל מתמקדים לא בצבאות ההורסים אלא בהידרדרות הרוחנית שפינתה את הדרך להרס המבנה הפיזי.[2] עבור סוגיות אקולוגיות רבות, הבעיות הבסיסיות מעבר לתסמינים הפיזיים טמונות בבריאותם הרוחנית של בני האדם.

אם רואים רק סיבות פיזיות, עלולים לראותן באופן שגוי כסיבה היחידה להתרחשות תוצאה. התגובה לבעיה, אם כן, תהיה מוגבלת גם לרמה הפיזית בלבד. עם זאת, אם נזניח את המקור הרוחני הבסיסי, הבעיה תמשיך לצוץ שוב בצורות פיזיות שונות, ותצמח מהשורש הבסיסי. מצד שני, כפי שלימד רבי שלמה בן אדרת (הרשב"א, ספרד, המאה ה-13), כאשר מטפלים בשורשי הבעיה, הבעיות החיצוניות ייעלמו באופן טבעי.[3]

במהלך העשורים האחרונים ראינו וברמה מסוימת התמודדנו עם אתגרים סביבתיים רבים, החל מהפחתת דלדול שכבת האוזון ועד להפחתת אשפה באמצעות קמפיינים למחזור. ובכל זאת, בעיות סביבתיות ממשיכות לצוץ: שינויי אקלים, כריתת יערות, חוסר ביטחון במים. הסיבה לכך היא שלא התייחסנו לאתגרים הסביבתיים שלנו מהשורש.

הדפוס הרגיל שלנו כיום הוא לפנות למדענים ולפוליטיקאים לקבלת פתרונות טכנולוגיים לאתגרים הסביבתיים שלנו. אם הבעיה היא יותר מדי פחמן באטמוספירה ושימוש רב מדי בדלקים מאובנים, הפתרון חייב להיות מכוניות הידרידיות או חשמליות, נורות ליבון ופתרונות טכנולוגיים אחרים. אך פתרונות אלה אינם מספיקים כדי לטפל בבעיות הגלובליות של ימינו. לדוגמה, דו"ח של המכון הגלובלי של מקינזי ציין כיצד סין מסתמכת על תחנות כוח פחמיות כדי לייצר עד 85% מהחשמל שלה. הדו"ח העריך שאם סין תחליף מכוניות המונעות בבנזין במכוניות חשמליות בגודל דומה, היא תפחית את פליטות גזי החממה ממכוניות אלה רק ב-19 אחוזים.[4] הסיבה לכך היא שמכוניות חשמליות ישתמשו בחשמל המופק משריפת פחם. מדענים הצהירו כי האנושות חייבת להפחית את פליטותיה פי כמה וכמה על מנת להפחית את השפעת שינויי האקלים.

מעבר לסיבות הפיזיות, ההידרדרות הנרחבת של העולם הטבעי מעידה על כך שאורח חיינו אינו מאוזן. לפיכך, המשבר הסביבתי משקף גם משבר רוחני. שיבושים שנגרמו על ידי האדם בעולם הטבע נובעים מחוסר איזון פנימי בתוך מיליארדי בני אדם. השינוי הנדרש מאיתנו כדי לתקן זאת הוא, במידה ניכרת, בעל אופי רוחני. תובנה זו עשויה להיות אחת התרומות החשובות ביותר של גישה סביבתית יהודית.

מהם שורשי האתגרים הסביבתיים העכשוויים שלנו? ישנם רבים. אחד שכולנו יכולים להתמודד איתו הוא ללמוד לקחת אחריות על מעשינו. כפי שמלמדת התורה, אלוהים שם את בני האדם בגן עדן "לעבדה ולשמור עליו". הרב שלמה ריסקין מלמד כי להיות שומר פירושו להיות אחראי. רבו, הרב יוסף בער סולובייצ'יק לימד ערך יהודי מרכזי זה: אני אחראי, משמע אני קיים. להיות אחראי ולקיחת אחריות הם ליבת היותנו אנושי. זה ברור מאוד מתגובתו של קין לאלוהים כאשר נשאל על מקום הימצאו של הבל: "האם אני שומר אחי?" המונח בו משתמשים הוא שומר, באותו מובן של "הגנה" המוזכר בגן עדן. התנ"ך עונה באופן חד משמעי, כן!

לכישלונו לקחת אחריות על מעשינו על כוכב לכת של שבעה מיליארד בני אדם יש כיום השלכות סביבתיות משמעותיות. אנו משתמשים במשאבי העולם – עצים, עפרות מינרלים, נפט – מבלי לשים לב מספיק לאופן שבו משאבים אלה מיוצרים, מועברים ומסולקים. סביר להניח שאיננו רואים את ההשפעות על האוויר והמים שלנו ועל בריאותם של אנשים במקומות מרוחקים.

כדי לעורר את הערך היהודי של אחריות, עלינו להרחיב את נקודת המבט שלנו ולכלול אנשים שאנחנו לא מכירים, ואת ילדי הדור הבא. אתם יכולים לנסות לטפל בשורש זה בחייכם על ידי הרחבת תחושת האחריות שלכם כלפי אחרים וההשפעות הקטנות והבלתי נראות שלכם עליהם. לאחר מכן, נסו לחשוב על פעולה ספציפית אחת שאתם יכולים לעשות כדי לקחת אחריות גדולה יותר על האופן שבו אתם חיים וצורכים.

נשתמש במשאבים שלנו בצורה אחראית יותר אם נוכל להיות קשובים להשפעות הרחבות יותר של פעולותינו. הבה נעמוד באתגר.

הערות:

[1] המחברת מודה לאבון מרזוק על עזרתה בכתיבת מאמר זה.

[2] תלמוד בבלי, מסכת יומא ט ב.

[3] חידושי הרשב"א לתלמוד בבלי, מסכת נידה, עמ' 22; 11א. ראה גם בית יוסף לטור, יורה דעה תק"ד, ו.

[4] "סין מטעינה את האנרגיה: הזדמנות הרכב החשמלי", פול גאו ואחרים, אוקטובר 2008, עמ' 9