התהילה שבבריאה: הערכת המגוון הביולוגי

מאת הרב שאול דוד יודלמן

אנו חיים בעולם מגוון להפליא, עם כ-8.3 מיליון מינים ייחודיים שתוארו על ידי מדענים, וסביר להניח שמספר כפול מכך טרם התגלה.¹ מקורות יהודיים מלמדים כי אלוהים שמח בגיוון ובהמשכיות הבריאה, וכי אלוהים רואה מטרה בכל אחד מהמינים הללו. מגוון ביולוגי זה הוא ביטוי לתפארת האל, עדות ליצירתיות יוצאת הדופן של בוראנו. כפי שמלמד הרב הראשי ג'ונתן סאקס², "אחדות האל נמצאת בגיוון הבריאה"._³

אחת האמונות הגדולות ביותר ביהדות היא בכוונה שהשקיע הבורא בבריאה. למסורת שלנו יש הערכה אדירה למינים המגוונים והרבים על פני כדור הארץ הזה. בנוסף, אנו נהנים ויכולים ללמוד רבות ממינים אחרים. כבני אדם, אדונים ושומרי העולם, זוהי אחריותנו לתמוך בהמשכיותה של בריאה מגוונת ויוצאת דופן זו. הכרה בכך צריכה להניע אותנו להשתמש בעולם הטבע בזהירות ובאחריות רבה.

כוונותיו של הבורא

בתחילת ספר בראשית, התורה מתארת ​​את שליטתנו האנושית על כל הדברים. פסוקים אלה הוכיחו את עצמם כבעלי ראיית הנולד עמוקה. ההתפתחות הטכנולוגית המודרנית של האדם כיום הוכיחה שליטנות זו במידה רבה ביותר. המתכות במחשבים שלנו, התרכובות האורגניות בתרופות שלנו ואפילו הנייר שבידינו הם כולם דוגמאות לשליטתנו על העולם.

אבל בנוסף לשימוש על ידי בני אדם, לכל מין יש גם מטרה אלוהית. על פי חכם התלמוד רב, "מכל הדברים שברא הקדוש ברוך הוא בעולם הזה, לא ברא דבר בלי מטרה."⁴ לדוגמה, המדרש (מסורת שבעל פה) מלמד, "אפילו דברים הנראים לכם כמיותרים בעולם הזה, כמו זבובים, פרעושים ויתושים, הם חלק מהבריאה, והם מבצעים את רצון הקדוש ברוך הוא, אפילו הנחש, היתוש ואפילו הצפרדעים!"⁵ כל היצורים, מבני אדם ועד עכברים, נהרות וחולות, נתפסים כביטוי של חוכמתו ותפארתו של אלוהים. גיוון מדהים זה הוא אחד מפלאי עולמנו.

מגוון ביולוגי זה יכול להיות מקור לחוכמה והשראה לבני אדם. ברחבי המסורת שבעל פה פזורות הקלטות של חכמי התורה שלנו עם הערכה למורכבויות הגדולות של עולם הטבע. לדוגמה, תהילים ק"ד מלמד אותנו על בתי הגידול של בעלי חיים רבים ועל השלמות שבה הם משתלבים בסדר הטבעי: "וְחִסִידָה בְּרוֹשׁ בֵּיתָהּ. גְּבָעוֹת רָמוֹת מַחְסֵה לַעֲזֵי פֶּרֶשׁ, סְלָעִים לְגַרְגִּים".⁶ מוסר האבות מלמד אותנו עוד מה אנו יכולים ללמוד ממינים אחרים: "יהודה בן תימא אומר, עז כנמר, בנחת כנשר, רוץ כצָבִי וְגִבֵּר כַּאַרְיָה לְעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן אָבִיךָ בַּשָּׁמַיִם".⁷

לעתים קרובות, כדי להבין את כוונת הטקסטים שלנו, אנו נפנה חזרה לצמחים ולאזורים הגיאוגרפיים של ארץ ישראל. תהילים קכ"ח, ג' קובע: "כזיתים בניך סביב שולחנך". מבלי לדעת כיצד עצי זית מגדלים נצרים סביב בסיס הגזע, ושהזית ייחודי בסירובו לקבל השתלות מעצים אחרים, ברכת המזמור ריקה למדי ואבודה. אזכורים אלה ואינספור אחרים במסורת שבעל פה מדגימים שלחז"ל הייתה מודעות אינטימית לעולמם הטבעי.

הרמב"ם מלמד שהרהור בבריאה עוזר לנו לקיים את מצוות אהבת הבורא. הוא כותב:

"ומהי הדרך לאהוב את ה' ולירא את ה'? כאשר אדם יתבונן בבריאה המדהימה וביצורים הגדולים ויראה בהם את חוכמתו הבלתי ניתנת להערכה והבלתי מוגבלת של ה' - [אותו אדם] יאהב וישבח וישתוקק לדחף גדול לדעת את השם הגדול. כפי שאמר דוד המלך: 'צמאה נפשי לה' מקור חיים'... כפי שאמרו חכמים על אהבה, שדרך אהבת ה' אנו מכירים את זה שדיבר והעולם נהיה"8

המשכיות הבריאה

המסורת היהודית עשירה במקורות המצביעים על החשיבות שאלוהים מייחס להמשכיות המינים, החל באיסור על ערבוב מינים (כלאים)9 ועד לדרישה לשלוח את ציפור האם לפני שילוח הקן.¹⁰ הרמב"ן מבין את "הקיום הקבוע" של הבריאה כסיבה המרכזית לכך שאלוהים ראה אותה "טובה מאוד" ביום השישי,¹¹ ומבין את הוראתו של אלוהים "תצמח הארץ צמחים" כמייצגת את השילוב המכוון של יכולת ההתחדשות וההתחדשות בתכנית הבריאה.¹²

בקטע הבא מהתלמוד, רבי חנינא בר פאפא בוחן את מקור שמחתו הגדולה של ה' בבריאה: מהעובדה שמין מסוים מתרבה "לפי מיניו".

רבי חנינא בר פפא פירש את הפסוק (מתהילים ק"ד, לא) "יהי כבוד ה' לנצח, כאשר שמח ה' בבריאה". [מהי שמחתו הגדולה של ה' בבריאה? מה הקשר בין השמחה לכבוד?] מלאך העולם קרא פסוק זה ברגע שבו הקב"ה אמר לעצים להוציא זרעים ספציפיים לכל מין, [כי] העשבים, מרצונם, עשו מסקנה תלמודית. [הם טענו:] "אם הבורא רוצה שכל המינים יתערבבו יחד, מדוע יצווה 'זרע לכל מין' לאילנות?! [לכן, כנראה, הוא רוצה שישמרו על שלמותם ולא יתערבבו.] ויותר מכך - העצים עומדים כל אחד בפני עצמו, אך הם נצטוו להוציא זרע משלהם - [לכן] אנחנו, העשבים, צריכים עוד יותר [להוציא] את הזרעים שלנו". מיד כל עשב הוציא זרע למין שלו, ומלאך השר של העולם הכריז: "יהי כבודו לנצח, כאשר שמח אלוהים על בריאתו." 13

בתורה זו, כבוד ה' מתבטא על ידי חכמים דרך ריבוי המינים, ויכולתם להתרבות – להימשך "לעולם" – לנצח. חכמים ראו את ה' שמח על כך שהברואים (במקרה זה, העשבים) מבקשים להמשיך את קיומם. נראה שהעשבים הכירו במאמץ שהושקע בבריאתם וביקשו לשמר את אופיים הייחודי של מינם. ה' שמח כאשר אלמנט בבריאה מבין ומיישם את רצונו, באותו אופן שבו הורה שמח לראות את ילדו ממשיך בדרך הטובה.

המסורת היהודית מלמדת אותנו שאלוהים רואה חשיבות בהמשכיות הבריאה. בעוד שמינים באים והולכים, אם במעשינו אנו גורמים ישירות להכחדת מינים, ובוודאי אם מעשי האדם כקבוצה גורמים להכחדה המונית בתקופה זו בהיסטוריה, עלינו לעצור ולתהות האם אנו מזלזלים בערכן של יצירות אלו בתוכניתו של אלוהים – ואולי הורסים היבטים של הבריאה החדורים בחוכמה ובכוונה אלוהית.

כיום, מעשינו החלו לאיים על רווחתן של מערכות אקולוגיות רבות והמינים שבהן. אנו בוודאי שולטים; אך האם אנו ממלאים את תפקידנו כמנהלים? במעשינו, עד כמה אנו מיישמים את כוונת הבורא כלפי בריאתו?

המגוון הביולוגי בזמננו

אקולוגים גילו את היקף התלות ההדדית בין כל המרכיבים השונים של הבריאה. ללא השמש, המים והמיקרובים בקרקע העליונה שלנו, לא היה לנו מה לאכול. ללא שטחי יערות הגשם העצומים הממירים פחמן דו-חמצני לחמצן, היינו מתקשים לנשום. אפילו המין הזעיר ביותר ממלא לפעמים תפקיד קריטי בקונצרט החיים. ¹⁴

המקורות שלנו רומזים לתופעה מדהימה זו בכל פעם שאנו משתתפים בעולם הזה – אפילו לאחר לגימה פשוטה של ​​מים. הברכה שאחרי מכריזה: "ברוך אתה בורא יצורים חיים רבים וחסרונותיהם, כי כל אשר בראתם לקיוםם – ברוך נותן החיים לכל!" ברכה זו מדגישה את התלות ההדדית בין כל הדברים.

מדענים מגדירים מגוון ביולוגי כ"כל מיני הצמחים, בעלי החיים והמיקרואורגניזמים הקיימים ומקיימים אינטראקציה בתוך מערכת אקולוגית".¹⁵ מגוון המינים במערכת אקולוגית משפר את יכולתה להסתגל לשינויים. כשם שהצלחתה של קבוצת ספורט תלויה במגוון מיומנויות של כל שחקן להסתגל ולהתמודד עם אתגרים שונים, כך נדרש מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים בכל ביוספרה כדי לשגשג בתוך שינויים טבעיים.

שמירה על המגוון הביולוגי של מינים היא אתגר עולמי הדורש שותפות עולמית להשגת תוצאות משמעותיות. כדי להתמודד עם אתגר זה, בשנת 2002, 193 המדינות החתומות על אמנת האומות המאוחדות בדבר מגוון ביולוגי ^[16] אימצו יעד משנת 2010 להשיג "הפחתה משמעותית של קצב אובדן המגוון הביולוגי הנוכחי ברמה הגלובלית, האזורית והלאומית, כתרומה לצמצום העוני ולטובת כל החיים על פני כדור הארץ". מאוחר יותר בשנת 2002, יעד זה אושר על ידי מנהיגי העולם בפסגה העולמית לפיתוח בר-קיימא ביוהנסבורג, דרום אפריקה. ^[17]

התחזית השנייה למגוון ביולוגי (GBO-2) משנת 2005 הדגישה את החשיבות של עמידה ביעד זה, וקבעה כי "אנו אחראים כיום לאירוע ההכחדה השישי הגדול בהיסטוריה של כדור הארץ, והגדול ביותר מאז היעלמותם של הדינוזאורים, לפני 65 מיליון שנה".¹⁸ דוחות ה-GBO עוקבים אחר כ-3,000 אוכלוסיות בר של מינים.

הדו"ח השלישי למגוון ביולוגי (GBO-3), שפורסם בשנת 2012, הכיר בכישלונן של ממשלות לעמוד ביעד לשנת 2010. הדו"ח הזהיר כי "קיים סיכון גבוה לאובדן דרמטי של מגוון ביולוגי ולהידרדרות נלווית של מגוון רחב של שירותי מערכת אקולוגית אם המערכות האקולוגיות יידחפו מעבר לספים או נקודות מפנה מסוימות".¹⁹

על פי דו-חיים מסוג GBO-3, מצבם של דו-חיים "מתדרדר", וכמעט 25% מכלל מיני הצמחים מוערכים כנמצאים בסכנת הכחדה. הדו"ח מראה כי בין השנים 1970 ו-2006, מספר מיני החוליות הפראיים ירד בממוצע ב-31% ברחבי העולם, כאשר הירידה "חמורה במיוחד באזורים הטרופיים (59%) ובמערכות אקולוגיות של מים מתוקים (41%)". הממצאים מצביעים על כך שמינים בכל הקבוצות עם מגמות ידועות, בממוצע, קרובים יותר להכחדה.²⁰

רווחת האדם תלויה בשירותים המסופקים על ידי מערכות אקולוגיות בריאות ומגוונות ביולוגית. עם זאת, כפי שדיווח GBO-3, יערות טרופיים, מים פנימיים ואדמות ביצות ברחבי העולם ממשיכים להיעלם בקצב מהיר. ²¹

על פי תוכנית הסביבה של האו"ם, "אובדן המגוון הביולוגי הופך מערכות אקולוגיות לפגיעות יותר לזעזועים והפרעות, פחות עמידות ופחות מסוגלות לספק לבני אדם את השירותים הדרושים".²² דו"ח GBO-3 צופה כי השפעות אובדן המגוון הביולוגי ושיבוש המערכות האקולוגיות יורגשו באופן לא פרופורציונלי על ידי העניים הכפריים, שכן הם תלויים ישירות במגוון הביולוגי עבור חלק גבוה במיוחד מצרכיהם הבסיסיים.²³ אחד הגורמים לאובדן המגוון הביולוגי הוא הרס בתי גידול, וגם זה משפיע על בני אדם. לדוגמה, הנזק לקהילות חוף משיטפונות וסופות יכול לגדול באופן דרמטי כאשר בתי גידול לחים נהרסו או נחלשו.

השפעות אובדן המגוון הביולוגי יורגשו גם על ידי בני אדם בדרכים אחרות, שכן אנו מסתמכים על צמחים ובעלי חיים למזון ותרופות. מצב זה מהווה איום על בריאותם ורווחתם של מיליוני אנשים התלויים ישירות בזמינותם של מינים פראיים. ברחבי העולם, כ-80% מהאנשים במדינות מתפתחות מסתמכים על תרופות מסורתיות, שרובן מופקות מצמחים.²⁴

בנוגע לאובדנות אלו, לימד הרמב"ם,

"בכל דור מתגלים יתרונות חדשים מעשבי תיבול ומסוגי פירות שלא היו ידועים קודם לכן, ותועלות רבות נגזרות מהם, ולמרות ש[כיום] אין ביכולתו של האדם להפיק את התועלת מכל מה שגדל... הדבר יתגלה באמצעות ניסויים ככל שהדורות יעברו."25

בזמננו התגשמו דבריו הנבואיים של הרמב"ם. ²⁶ מתוך 520 תרופות חדשות שאושרו בארצות הברית בין השנים 1983 ו-1994, 39% היו מוצרים טבעיים או נגזרו מהם. בנוסף, תשע מתוך עשרים התרופות הנמכרות ביותר שאינן חלבון בשנת 1999, נגזרו, באופן ישיר או עקיף, ממוצרים טבעיים. מכירותיהם השנתיות יחד הסתכמו ביותר מ-16 מיליארד דולר.²⁷ בממוצע, מיני ציפורים ויונקים המשמשים למזון ותרופות עומדים בפני סיכון הכחדה גדול יותר ממינים שאינם בשימוש כזה. הם עוברים מהר יותר לקטגוריות סיכון גבוהות יותר, בין היתר עקב ניצול יתר ואובדן בתי גידול.

חמשת הלחצים העיקריים המניעים ישירות את אובדן המגוון הביולוגי הם שינוי בתי גידול, ניצול יתר, זיהום, מינים זרים פולשים ושינויי אקלים.²⁸ כדי להתמודד עם איום זה, עלינו לשפר את יעילותנו בשימוש בקרקע, אנרגיה, מים מתוקים וחומרים, ולתמוך במאמצים למזעור צריכה בזבזנית.²⁹

אובדן בתי גידול הוא גורם מרכזי לירידה במגוון הביולוגי. לדוגמה, בארצות הברית, יותר מ-85 אחוז מבתי הגידול של היערות נהרסו או נכרתו לצמיתות בארצות הברית ו-99% מיערות מזרח ארצות הברית נכרתו. ³⁰ אנו מחריפים בעיה זו על ידי רכישת מוצרי עץ שאינם בני קיימא. אחת הסיבות העיקריות להרס יערות היא כריתת עצים בלתי חוקית, המוזנת על ידי הביקוש הגבוה לעץ ומוצרי עץ בחנויות ובבתים שלנו. הסחר הבינלאומי במוצרים שנכרתו באופן בלתי חוקי מוערך ב-5 מיליארד דולר בשנה.

כדי לסייע בהגנה על מגוון המינים, שאלו שאלות לגבי מקור מוצרי העץ שלכם (כמו ריהוט גן, כלים או ריצוף עץ). חפשו את התווית של Forest Stewardship Council. אם אינכם רואים אותה, שאלו!³¹ אתם יכולים גם לקנות רהיטים ומוצרים אחרים משומשים. וכאשר אתם משליכים רהיטים, תנו אותם לאחרים, במקום לזרוק אותם.

אם אתם אוכלים דגים, דרך נוספת להפחית את ירידת המינים היא לקנות דגים בעלי אוכלוסיות חזקות. מרכז המזון של אקווריום מפרץ מונטריי מספק מידע מועיל לקבלת החלטות מושכלות יותר.³² לבסוף, אל תקנו מוצרים העשויים מעור, פרווה, עצם, קונכייה, מקור או פרסות של מינים בסכנת הכחדה.³³

במאמר זה למדנו על כוונתו של אלוהים מאחורי מגוון המינים בבריאה, על התעלומה המתגלה של האופן שבו כל מין תורם את חלקו לקיום השלם, ועל התרופות, התובנות והפליאה הפוטנציאליים שטרם גילינו במינים אלה. חיקוי תכונותיו של אלוהים הוא ערך יהודי מרכזי,³⁴ ועלינו לחקות את דאגתו של אלוהים לגיוון בריאתו. אנו יכולים להתחיל בשימור, התבוננות והערכת טוב יותר של היצורים המדהימים החיים לצידנו. הבה נחקה את הבורא בהערכתנו לכל הבריאה, וננקוט פעולות כעת כדי להגן על המגוון הביולוגי עבור עצמנו ועבור חברינו היצורים על פני כדור הארץ.

שאול יודלמן, שגדל בסיאטל, וושינגטון, הגיע לישראל לאחר שסיים תואר ראשון במכללת פיצר וקיבל הסמכה לרבנות בישיבת בת עין. הוא ייסד וניהל את בית המדרש האקו-אקטיביסטי בין השנים 2005-2011 והשתתף ב"הליכות עולם", מכון מחקר הלכתי בנושאים סביבתיים. כיום, הוא מנהל את JiVE! – מתנדבי ירושלים למען הסביבה, יוזמה של טבע עברי, ומתגורר עם משפחתו בגוש עציון.

הערות:

1. נתון זה אינו כולל את מיליוני מיני החיידקים הפוטנציאליים. ראו "מספר המינים על כדור הארץ מתויגים כ-8.7 מיליון", מאת לי סוויטלאב, 23.8.11, נייצ'ר ניוז, המבוסס על מחקר שפורסם ב-PLoS Biology, בכתובת המקוונת http://www.nature.com/news/2011/110823/full/news.2011.498.html
2. הרב הראשי לורד ג'ונתן סאקס הוא הרב הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות של חבר העמים הבריטי, שנבחר על ידי בית הכנסת המאוחד בבריטניה.
3. כבוד השוני, רצף: ניו יורק, 2003, עמ' 53
4. תלמוד בבלי, מסכת שבת עז ע"ב
5. בראשית רבה י', ז'
6. תהילים ק"ד:17-18. לקח זה מוסבר ב"לעובדה ולשומרה: יהדות ואתיקה סביבתית", מאת אילנה שטיין, אוסף מקורות בהלכה ובסביבה, 2005, בהוצאת כנפי נשרים.
7. פרקי אבות ה':כג
8. הלכות יסודי התורה, ב', ב'
9. ויקרא יט:יט
10. ראה פירושים של רמב"ן ואברבנאל לדברים כ"ב, ו'
11. רמב"ן עד בראשית א':י"א
12. רמב"ן לבראשית א':31. הרמב"ן מעלה נקודה דומה בפירושו לבראשית א':4.
13. ישנם מקורות יהודיים רבים המלמדים גם הם הבנה זו. לדוגמה, ראו מדרש רבה – ויקרא כב, א', (מהדורת וילנה), תרגום מעובד מתרגום שונצינו "ועליונות הארץ בכל דבר…" (קהלת ה, ח')… אמר רבי יהודה: גם דברים הנראים לכם כמיותרים בעולם נכללים בין הדברים המביאים תועלת לעולם; בסט הוא לעשיית חבלים, זרדים הם לגדר גינות." דוגמאות נוספות ניתנו בגיליון המקורות הנלווה למאמר זה.
14. ישנם מקורות יהודיים רבים המלמדים גם הם הבנה זו. לדוגמה, ראו מדרש רבה – ויקרא כב, א', (מהדורת וילנה), תרגום מעובד מתרגום שונצינו "ועליונות הארץ בכל דבר…" (קהלת ה, ח')… אמר רבי יהודה: גם דברים הנראים לכם כמיותרים בעולם נכללים בין הדברים המביאים תועלת לעולם; בסט הוא לעשיית חבלים, זרדים הם לגדר גינות." דוגמאות נוספות ניתנו בגיליון המקורות הנלווה למאמר זה.
15. Vandermeer and Perfecto, ארוחת בוקר של מגוון ביולוגי: האמת על הרס יערות הגשם, 1995, ספרי Food First: אוקלנד, עמ' 185 כפי שצוטט בד"ר מיגל א. אלטירי, "התפקיד האקולוגי של המגוון הביולוגי במערכות חקלאיות-אקולוגיות", חקלאות, מערכות אקולוגיות וסביבה 74 (1999) עמ' 19–31, באינטרנט בכתובת http://www.geography.siu.edu/courses/429/AgroEco/AgroEcoC.pdf
16. ארצות הברית אינה צד לאמנה זו. ישראל כן. ראה רשימה מלאה של הצדדים בכתובת http://www.cbd.int/convention/parties/list/.
17. מזכירות האמנה למגוון ביולוגי (2006) Global Biodiversity Outlook 2. מונטריאול, 81 + vii עמודים, מקוון בכתובת http://www.cbd.int/doc/gbo/gbo2/cbd-gbo2-en.pdf
18. שם.
19. מזכירות האמנה למגוון ביולוגי (2012) תחזית מגוון ביולוגי עולמי 3. מונטריאול, 95 + vii עמודים, מקוון בכתובת http://www.cbd.int/gbo3/?pub=6667&section=6729
20. שם. ארגון המזון והחקלאות (FAO) מעריך כי 19% ממלאי הדגים הימיים מנוצלים יתר על המידה, 8% מדולדלים או מתאוששים מדלדול, בעוד שיותר ממחציתם מנוצלים במלואם.
21. שם. בין 56% ל-65% ממערכות המים הפנימיות המתאימות לשימוש בחקלאות אינטנסיבית באירופה ובצפון אמריקה נוקזו עד 1985. הנתונים בהתאמה עבור אסיה ודרום אמריקה היו 27% ו-6%. הדו"ח מציין כי "ההידרדרות הכוללת הצפויה של מים פנימיים מאיימת על סיכויי ייצור מזון ממערכות אקולוגיות של מים מתוקים. בתי גידול חופיים ממשיכים לרדת, דבר המאיים על שירותי מערכת אקולוגית יקרי ערך ביותר, כולל סילוק של "כמויות משמעותיות" של פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה".
22. "מגוון ביולוגי", מאת נוויל אש ואסגר פאזל, תוכנית הסביבה של האו"ם, מקוון בכתובת http://www.unep.org/geo/geo4/report/05_Biodiversity.pdf
23. שם.
24. GBO-3, "אוכלוסיות מינים וסיכוני הכחדה": http://www.cbd.int/gbo3/?pub=6667&section=6691
25. רמב"ם, מבוא למשנה
26. נכון לשנת 1993, 121 תרופות מרשם שנמכרו ברחבי העולם הגיעו ממקורות צמחיים, ו-25% מהתרופות המערביות נגזרו ממרכיבים מיערות גשם. עם זאת, פחות מ-1% מהעצים והצמחים הטרופיים הללו נבדקו על ידי מדענים. למעלה מ-100 חברות תרופות וכמה סניפים של ממשלת ארה"ב, כולל ענקיות כמו מרק והמכון הלאומי לסרטן, עוסקים בפרויקטים של מחקר צמחים עבור תרופות ותרופות אפשריות לנגיפים, זיהומים, סרטן ואפילו איידס. מאת ג'יימס א. דיוק. "צמחי מרפא ותעשיית התרופות", עמ' 664-669. בתוך: ג'. ג'ניק וג'.א. סימון (עורכים), גידולים חדשים. ווילי, ניו יורק, 1993, באינטרנט בכתובת http://www.hort.purdue.edu/newcrop/proceedings1993/v2-664.html
27. הארווי, א., "אסטרטגיות לגילוי תרופות ממוצרים טבעיים שלא נחקרו בעבר", Drug Discovery Today #5, 2000, עמ' 294-300, ניתן למצוא באתר http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1359644600015117. Drug Discovery Today הוא כתב עת מדעי חודשי הנבדק על ידי עמיתים. כפי שצוטט ב-Gaston, Kevin J., and John I. Spicer. Biodiversity: An Introduction. Wiley-Blackwell, 2003. מחקר קודם ציין כי 47 תרופות פותחו מתמציות צמחי גשם, והעריך כי נותרו 328 נוספות שטרם התגלו. ראו Mendelsohn, R. & Balick, M.J.(1995) The value of undiscovered pharmaceuticals in tropical forests. Economic Botany, 49,223-228.
28. סיכום מנהלים של Global Biodiversity Outlook 3, זמין בכתובת http://www.cbd.int/gbo3/?pub=6667&section=6673. על פי GBO-3, נכון לשנת 2010, כל הגורמים הללו קבועים או בעלי עוצמה הולכת וגוברת.
29. שם.
30. משרד הדגה וחיות הבר של ארה"ב, "עובדות חשובות על אובדן בתי גידול וציפורים", מאי 1999, באינטרנט בכתובת http://digitalmedia.fws.gov/cdm/ref/collection/document/id/272
31. ראה: http://us.fsc.org
32. ניתן למצוא את אתר "שעון פירות הים" באתר http://www.montereybayaquarium.org/cr/seafoodwatch.aspx.
33. זה נכון במיוחד בעת רכישת מזכרות בזמן טיול. ראו http://wwf.panda.org/about_our_earth/biodiversity/what_you_can_do/ למידע על כך ועל דרכים אחרות להגן על מינים.