להיות שכן טוב

מאת ד"ר עקיבא וולף

לחיות בעולם הזה פירושו להיות שכן. עיקרון יסודי זה נמצא בשורשי השפה העברית. לדברי רבי שמשון רפאל הירש: "שכן פירושו גם לגור וגם להיות שכן… במחשבה היהודית, לגור פירושו להיות שכן. כאשר יהודי תופס מקום עלי אדמות כדי להיות מקום מגוריו, עליו בו זמנית לוותר על מרחב ותחום לחבריו עבור מקום מגורים דומה."

להיות שכן טוב זו חובה יהודית. זה יכול להיות גם אתגר עצום. לכולנו יש צרכים ורצונות פיזיים שאנחנו צריכים לספק כדי לחיות בעולם הזה, אבל הרבה ממה שאנחנו עושים כדי לספק את הצרכים והרצונות האלה יכול להשפיע לרעה על שכנינו. זה נכון במיוחד היום, כשכל כך הרבה אנשים, עם כל כך הרבה טכנולוגיה, חיים ברמה חומרית מעבר לחלומות אבותינו.

המקור המקראי העיקרי לעקרון היותו שכן טוב הוא הציווי הקלאסי "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח). חכמי התלמוד רבי עקיבא והלל ראו בכך עיקרון מרכזי ביהדות. מעניין לציין, שהלל ניסח מחדש מושג זה לשלילה כך: "מה ששנוא עליך, אל תעשה לאחר". ניסוחו המחודש של הלל שם דגש על הימנעות מגרימת נזק או נזק לאחרים, המהווה את הבסיס לדרישות ההלכתיות (המשפטיות) ליחסי שכנות תקינים.

חכמי התלמוד תרגמו את עקרון השכן הטוב לאמצעים קונקרטיים. פעילויות המסכנות את בריאות הציבור או את איכות החיים הורחקו מאזורים מיושבים. לדוגמה, התלמוד מורה על מרחק של לפחות חמישים אמות בין גופות, קברים, בתי עיבוד עורות וכבשנים מעיר. התלמוד גם הסדיר פעילויות ביתיות רבות כגון הצבת תנורים, בתי שימוש ובורות כביסה כדי למזער את הפגיעה באחרים.

האמצעים התלמודיים למניעת נזקים הובהרו עוד יותר ועברו תהליך קידוד בכתביהם המשפטיים של חכמים כמו הרמב"ם. חיבורו הקלאסי של הרמב"ם, משנה תורה, כולל חלק שלם המוקדש להלכות שכנים.

חכמים שמו דגש מיוחד על הסדרת ארבעה סוגי נזקים (עשן, ריחות רעים, אבק ורעש חזק או רעידות) שנחשבו קשים במיוחד לסובלים על ידי שכנים. המהפכה התעשייתית הביאה עמה מתקנים שגורמים לחלק, אם לא לכל, נזקים אלה. לרוע המזל, המודעות והפעולות הנדרשות מתעשיות כדי לעמוד בדרישות להיות שכנים טובים בדרך כלל פיגרו הרחק מאחור.

במילותיו של חוקר בן זמנו, הרב עזרא בצרי: חוק זה [של שכנות טובה], לצערנו הרב, מתעלם ורבים סובלים נזק, ואף מתקצרים חייהם… ועלינו להשמיע את האזהרה בנושא זה. אחראים במיוחד הם אלו המעורבים בענייני הקהילה, אשר אינם צריכים לשתוק בעניין זה. מפעלים חדשים בפרט, יש לבדוק בקפידה כדי לדעת איזה סוג של נזקים הם עלולים לגרום לקהילה ואין לאפשר הקמת מפעלים עד שייוודע כי הם מקיימים את חוק ריחוק הנזקים כראוי, וכי יש ברשותם את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח כי פסולתם לא תפגע בסביבה.

רוב העולם אימץ כיום חקיקה סביבתית המשקפת את חוכמת חכמינו בלהיות שכן טוב. עולם העסקים מודע יותר ויותר לחובתו לפעול כשכנים טובים. תיקון הנזק שנגרם על ידי שכנים רעים יקר בהרבה מאשר להיות שכן טוב ולמנוע את הבעיות מלכתחילה. להיות שכן טוב מקדם קיימות כלכלית כמו גם קיימות אקולוגית.

להיות שכן טוב חל על כל הרמות. בעלים ומנהלים של תעשיות מזהמות, בשל השפעתן הפוטנציאלית, צריכים להיות זהירים במיוחד בעשיית כל שביכולתם כדי למנוע גרימת נזק לשכניהם. עבור רובנו, להיות שכן טוב עשוי לכלול שימוש במכשירים חוסכי אנרגיה. זה יכול לעזור להפחית את הנזק לשכנים שלנו, רחוקים ככל שיהיו, הנגרם על ידי הפקת, הובלה ושריפת נפט ופחם לייצור אנרגיה. נוכל להיזהר לא לפזר לכלוך ברחובות ובשבילי ההליכה שאנו חולקים עם שכנינו. ייתכן שאפילו נמצא את עצמנו הולכים ברגל, או משתמשים בתחבורה ציבורית, במקום לנסוע לכל מקום. זה יכול לתת לנו תחושת קשר גדולה יותר עם שכנינו, תוך כדי סיוע בשיפור איכות האוויר שכולנו נושמים. יש כל כך הרבה פעולות קטנות שאנחנו יכולים לנקוט כדי להועיל לשכנינו ולעזור לבנות עולם בר-קיימא יותר עבור כולנו.

יותר מתמיד, העיקרון היהודי של להיות שכן טוב ראוי לתשומת לב בעולם של ימינו. שמירה נכונה על עיקרון חשוב זה יכולה להציל חיים יקרים רבים, להפחית משמעותית את הסבל האנושי, לחסוך מיליארדי דולרים ולתרום רבות לתיקון עולם.

משאב זה הוא חלק משנת הלמידה היהודית בנושא הסביבה של כנפי נשרים, בשיתוף פעולה עם Jewcology.com, בתמיכת קהילת ROI, קהילה של צעירים וחדשנים יהודים שנוסדה על ידי לין שוסטרמן, וקרן Shedlin Outreach.

ד"ר עקיבא וולף הוא מטפל/מאמן/יועץ המסייע לאנשים לשפר את איכות חייהם ואת סביבתם. הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת ליידן, הולנד, ותארים שניים ושניים מאוניברסיטת בוסטון ומאוניברסיטת צפון טקסס בהתאמה. בעבר שימש כמנהל יחידת האחריות הסביבתית במרכז ירושלים לאתיקה עסקית ולימד ניהול סביבתי במכללה הטכנולוגית בירושלים.