לעבור את מבחן העושר: אתגר לזמננו

מאמר סיכום קצר

מאת הרב יונתן נריל

התלמוד מלמד שכסף הוא מה שמעמיד אדם על רגליו. [2] השימוש הקדוש והמודע בעולם הפיזי הוא אמצעי מרכזי בעבודת ה'. עושר יכול לספק לנו מזון, ביגוד, מחסה וצרכים אחרים. עבור אדם עשיר, שימוש נכון בעושר יכול להיות כוח לשינוי חיובי בעולם.

המסורת היהודית אינה קוראת לחיים כסגפנים או בעוני. עם זאת, עושר יכול גם להיות בעל השפעה משחיתה. מגוון רחב של תורות רבניות מספקות תובנות לגבי מקומו של העושר בחשיבה היהודית. דוגמה אחת היא סיפורו של קורח, המבטא את הנזק שיכול לנבוע מעושר חומרי.

קורח, חבר מוביל בשבט לוי, כינס קבוצה של 250 בני ישראל בולטים כדי לאתגר את מנהיגותם של משה ואהרון במדבר.[3] התורה מספרת את התגובה שאלוהים ייעד לקורח ולחסידיו: "ותפתח הארץ תחתיהם את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל האנשים אשר את קורח ואת כל הרכוש".[4]

מה עמד מאחורי מותו של קורח וחסידיו? בהתבסס על התורה המזכירה שהאדמה בלעה את כל רכוש קהילת קורח, התלמוד מלמד שקורח היה עשיר ביותר.[5] רבי אפרים לונטשיץ כותב שעושרם של חבריו המורדים של קורח השתלט עליהם, ויצר חיפוש כוח המבוסס על חמדנות.[6] בהרהור על כך, הוא מזהיר כי "כסף [יכול] לקום נגד אדם ולשלוט בו ולגרום לו ללכת נגד תבונתו שלו ותודעת [אלוהים]… רכישה זו [כסף] מובילה את בעליו לסכנה גדולה, והיא מה שהרג את קורח, שכן הוא בטח בעושרו ואז נפל".

על פי תורה זו, עושרם של קורח וחסידיו ניפח את תחושת הזכאות שלהם, מה שהוביל אותם לחשוב שהם, ולא משה ואהרון, צריכים להנהיג את העם היהודי. קורח וחסידיו אפשרו לעושרם לעוות את נקודת המבט שלהם, ובסופו של דבר הוביל אותם לאתגר את מנהיגותו של משה. כתוצאה מכך, קהלת קורח (ורכושם) נצרכה על ידי הארץ.

כיום, גם החברה שלנו מוטעית על ידי עושרנו, עם נזק חמור כתוצאה אפשרית. חיינו בנוחות על משאבי העולם השופעים, וחשנו ביטחון עם רכושנו וטכנולוגיה מתקדמת, מבלי להכיר במלואן בהשפעות מעשינו.

דו"ח של מועצת העסקים העולמית לפיתוח בר-קיימא, המורכבת ממנהלים מתאגידים בינלאומיים גדולים, מזהה "תרבות של 'צרכנות' בקרב קבוצות בעלות הכנסה גבוהה יותר, המהוות את החלק הגדול ביותר לנפש מהצריכה העולמית. [7] הדו"ח ממשיך וטוען כי "הצריכה העולמית מפעילה לחץ בלתי-בר-קיימא וגובר על המערכות האקולוגיות של כדור הארץ". דו"ח של נשיונל ג'יאוגרפיק מציין גם כי "לצרכנים במדינות עשירות יש השפעה גדולה יותר על הסביבה באופן יחסי מאשר לאחרות". [8]

כמה צורכת הצריכה של ימינו ממשאבי כדור הארץ? "דו"ח כוכב הלכת החי 2012", שהופק בשיתוף עם האגודה הזואולוגית של לונדון, חקר כמה דונמים של שטח ביולוגי פורה אדם ממוצע משתמש בו בשנה, מבחינת צריכת מזון, מים, אנרגיה וצריכה אחרת. יחידת המידה היא דונם גלובלי (gha), יחידה המשמשת מדענים לכמת את הקיבולת הביולוגית של כדור הארץ. על פי הדו"ח,

"בשנת 2008, סך הקיבולת הביולוגית של כדור הארץ היה 12 מיליארד גה, או 1.8 גה לנפש, בעוד שטביעת הרגל האקולוגית של האנושות הייתה 18.2 מיליארד גה, או 2.7 גה לנפש. זה מייצג חריגה אקולוגית של 50 אחוז. משמעות הדבר היא שייקח שנה וחצי עד שכדור הארץ יתחדש את המשאבים המתחדשים שאנשים השתמשו בהם בשנת 2007…."

ההשפעה הסביבתית או "טביעת הרגל" של האנושות על פני כדור הארץ היא בעיה "מאקרו" שנצפתה על ידי אלפי מדענים, בצורה של זיהום אוויר ומים, הכחדת מינים, וכעת שינויי אקלים. [9] אך בליבתה זוהי בעיה "מיקרו" שבמרכזה האדם, השימוש שלו בכסף והתשוקות המניעות את הצריכה שלנו. כחברים בחברה מערבית עשירה, כיצד נשתמש בעושר שלנו לטוב?

דרך אחת עבור אדם להימנע משליטתו של עושר היא לתת אותו לאנשים או למטרות שזקוקות לו יותר מאיתנו. רבי נחמן מברסלב מלמד שתרומה לאנשים נזקקים היא דרך יעילה לשבור את החשיבה של רצון פשוט להגדיל את רמת הנוחות החומרית של האדם. [10] במקום לחפש כל הזמן בית יפה יותר, מכונית מפוארת יותר, חופשה מפנקת יותר, נוכל לשאול את עצמנו, האם אנו צריכים את כל מה שיש לנו? האם לאחרים יש את כל מה שהם צריכים? מה אנו יכולים לתת לאחרים? והאם אנו משתמשים במשאבים שלנו למטרות קדושות, [11] או שהם משתלטים עלינו כמו קורח?

בתרבות הצריכה בת זמננו, צריכה יתר מייצגת אתגר מסוים. אנו חברים בחברה עשירה יותר מכל חברה אחרת בהיסטוריה, ואנו נבחנים על ידי השימוש שלנו בעושר בדרכים שלא נראו מעולם בהיסטוריה של החיים היהודיים. המסורת היהודית מלמדת אותנו להיזהר מהסכנות שעושר יכול להוות. מי ייתן ונשתמש במשאבים שלנו למטרות קדושות ולעזרה לאחרים, ונעמוד במבחנים שהעושר מציב.

משאב זה הוא חלק משנת הלמידה היהודית בנושא הסביבה של כנפי נשרים, בשיתוף פעולה עם Jewcology.com, בתמיכת קהילת ROI, קהילה של צעירים וחדשנים יהודים שנוסדה על ידי לין שוסטרמן, וקרן Shedlin Outreach.

הערות:

1. המחברת מודה לאבון מרזוק על הערותיה העריכה המועילות.
2. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין קיאא עובדות ומגמות בצריכה בת קיימא, מנקודת מבט עסקית
3. במדבר ט"ז:ג
4. דברים ט"ז:ל"ב
5. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין 110 א
6. מחבר "כלי יקר", פראג 1550-1619, פירוש לדברים י"א, ו'
7. "עובדות ומגמות בצריכה בת קיימא, מנקודת מבט עסקית", מועצת העסקים העולמית לפיתוח בר קיימא, עמ' 9
8. "סקר גרינסקאן 2009 – בחירת הצרכן והסביבה – סקר מעקב עולמי",
9. מחקר בכתב העת Nature קובע כי המערכת האקולוגית העולמית "מתקרבת למעבר קריטי בקנה מידה פלנטרי כתוצאה מהשפעה אנושית". ראו "גישה לשינוי מצב בביוספרה של כדור הארץ", ברנוסקי ואחרים, 7 ביוני 2012.
10. ליקוטי מוהר"ן יג, א, ראה גם ליקוטי הלכות, הלכות תפילה ד, י"ד מאת רבי נתן שטרנהרץ.
11. למידע נוסף בנושא זה, עיינו בחומרים בנושא "שימוש קדוש: התייחסות למשאבים באופן בר-קיימא".