English    Español  

לקראת שימוש חכם יותר באנרגיה

מאמר סיכום קצר

מאת הרב יונתן נריל

אחד מאתגרי הקיימות המשמעותיים ביותר של זמננו הוא האופן שבו אנו מייצרים, משתמשים ומתייחסים אל אנרגיה. כיום מיליארדי אנשים משתמשים בדלקים מאובנים כמו פחם, נפט וגז לאנרגיה. בעוד שהשימוש במשאבים אלה העלה מאוד את רמת החיים, הוא גם הביא להשפעות סביבתיות משמעותיות ברחבי העולם.

המסורת היהודית מלמדת אותנו להשתמש באנרגיה בתבונה. במקרים מסוימים, בזבוז אנרגיה מהווה הפרה של בל תשחית, האיסור לא לבזבז יתר על המידה.[2] לדוגמה, החכם התלמודי מר זוטרא קבע, "המכסה מנורת שמן [וגורם ללהבה לבעור בצורה לא יעילה] או מגלה מנורת נפט [ומאפשרת לדלק להתאדות מהר יותר] עובר על איסור בל תשחית" (תלמוד בבלי, מסכת שבת סז ע"ב).[3]

בהתבסס על תורה זו של התלמוד, הבן איש חי (רבי יוסף חיים בן אליהו, סמכות עיראקית חשובה מהמאה התשע עשרה בתחום ההלכה היהודית, בתורה לשמה סעיף עז), התייחס למקרה בו אדם הדליק שתי פתילות בשמן לשימוש בלילה. האדם השאיר את שתי הפתילות דולקות לאורך כל הלילה למקרה שיתעורר באמצע הלילה ויהיה זקוק לראות. כדי למנוע בזבוז, הורה הבן איש חי לאיש לכבות פתילה אחת לפני השינה, שכן אם יקום בלילה, יזדקק רק לאור של פתילה אחת; השארת הפתילה השנייה דולקת תהווה עבירה על "בל תשחית", האיסור שלא להשמיד או לבזבז. תשובה זו מראה מידה רבה של דאגה לבזבוז אנרגיה במקרה שבו אדם אינו מפיק תועלת משימוש נוסף באנרגיה.

באופן דומה, הבן איש חי דן במקרה בו אדם שם כמות גדולה של שמן לפני שבת במנורה בביתו על מנת שתישאר דולקת במשך כל השבת. הוא דוחה נוהג זה כבזבוז שמן ועבירה על בל תשחית, שכן האור מהמנורה לא יועיל לאדם במהלך היום בביתו המואר באור שמש. מצוות בל תשחית – לא תשחית ולא תבזבז – מעבירה מסר יהודי עמוק יותר לגבי ערך הדברים: לעולם אין מספיק לבזבז גם אם יש הרבה כרגע. ברוח זו, רבי שמשון רפאל הירש מלמד כי ה' מעביר דרך מצווה זו כי "רק אם תשתמש בדברים סביבך למטרות אנושיות חכמות, מקודשות בדבר תורתי, רק אז אתה אדם ויש לך את הזכות עליהם אשר נתתי לך כאדם" (חורב, סעיפים 397, 398).

בזמננו, הדעות הנ"ל עשויות להיות רלוונטיות בנוגע להשארת אורות, תנורי חימום, מזגנים או מכשירים אחרים פועלים במשך כל השבת או במהלך השבוע כאשר אדם לא יפיק מהם תועלת. תחום נוסף שבו הדבר עשוי לחול הוא שימוש במכשירי חשמל "במצב המתנה" ברוב הבתים. על פי מחלקת ניתוח האנרגיה של המעבדה הלאומית לורנס ברקלי, "מספר גדול באופן מפתיע של מוצרים חשמליים – מטלוויזיות ועד תנורי מיקרוגל ומזגנים – לא ניתן לכבות לחלוטין מבלי לנתק אותם מהחשמל… בבית אמריקאי טיפוסי ישנם ארבעים מוצרים הצורכים חשמל באופן קבוע. יחד, אלה מסתכמים בכמעט 10% מצריכת החשמל הביתית" (http://standby.lbl.gov/)

צריכת אנרגיה גורמת למגוון בעיות חמורות כגון זיהום אוויר, שינויי אקלים וכספית בדגים. מחקרים מראים מתאם בין זיהום אוויר למוות בטרם עת עקב סרטן ריאות. חוקרים מסיקים שכאשר זיהום האוויר בעיר יורד, העיר מרוויחה מכך בירידה ישירה בשיעורי התמותה.[4]

הרב עזרא בצרי, לשעבר ראש בית הדין הרבני הספרדי בירושלים, כותב שתכונת אופי של אדם צדיק (מידת חסידות) היא זהירות שלא לפגוע באחרים, אפילו בעקיפין.[5] המשנה מבטאת דאגה זו להגנה על שכנינו בהוראתה שבתי מלאכה לעיבוד עורות, המפיקים ריחות רעים, חייבים להיות מרוחקים מספיק מיישובים אנושיים כדי לא לפגוע באוויר שאנשים נושמים בסביבה (בבא בתרא כה ע"א).

כיום, אנו יכולים להשתמש בפחות אנרגיה ולהפחית את כמות הפחם והבנזין הנשרפים, להפחית את ההשפעות הבריאותיות של זיהום האוויר הנובע מכך, ולקיים את העצה הרבנית לא לפגוע באחרים בעקיפין.[6] אנו יכולים לעשות זאת על ידי נהיגה פחותה, אכילת פחות בשר או מזון גלובלי, או פחות טיסות. בתחום הצריכה האישית, המחשבה היהודית עשויה להוביל בצורה הטובה ביותר את אתגרי האנרגיה והאקלים שלנו כיום ולהעצים אותנו לשנות. כדי לחולל שינויים רחבים יותר באנשים, בעמנו ובעולם שלנו, עלינו להתחיל במעשינו שלנו.

הנביא ישעיהו קורא שוב ושוב לעם היהודי להיות "אור לגויים".[7] רבי דוד קמחי (צרפת, 1160-1235) מסביר ש'אור' כאן מתייחס לתורה.[8] בזמננו, הבה נמצא השראה ואור בתורות העמוקות של מסורתנו, אשר עוסקות באתגרים המרכזיים שלנו. ותן לאור שיצוץ מדוגמתנו לחשוף לעולם דרך חדשה בת קיימא.

חומר זה הופק כחלק מפרויקט Jewcology. Jewcology.com הוא פורטל אינטרנט חדש לקהילה הסביבתית היהודית העולמית. תודה לקהילת ROI על תמיכתם הנדיבה, שאפשרה את פרויקט Jewcology.

Rabbi Yonatan Neril headshot

הרב יונתן נריל ייסד ומנהל את Jewish Eco Seminars, המעסיקה ומחנכת את הקהילה היהודית בחוכמה סביבתית יהודית. הוא עובד עם כנפי נשרים מאז 2006 בפיתוח משאבים חינוכיים הקשורים ליהדות ולסביבה.

הערות:

  1. המחברת מבקשת להודות לאבון מרזוק על הערותיה המועילות בפיתוח מאמר זה.
  2. למידע נוסף בנושא זה, עיינו במשאבי היהודיקולוגיה על בעל תשחיט.
  3. תרגום מאת ד"ר עקיבא וולף בהתבסס על פירוש רש"י. רבי משה יצחק פורהנד, בברכת השם עמ' 144, מעיר על דבריו של מר זוטרא לפיה פעולתו של האדם נחשבת "בצורה הרסנית" מכיוון שאדם אינו משתמש בחלק השמן המוצת על מנת שיישרף מהר יותר. הוא גם מסביר שהרמב"ם לא הזכיר מקרה זה של בזבוז אנרגיה בכתביו על בעל תשחית משום שייתכן שמצא מקרה זה ברור מאליו ולכן נכלל במשתמע באמצעות אזכור המקרים האחרים (מים, בגדים וכו'). בנוסף, רבי פורהנד טוען כי בזבוז השמן מתרחש כתוצאה ישירה ממעשה האדם (עמ' 348).
  4. "אוויר נקי יותר מביא לירידה בשיעור התמותה", ניקולס בקאלאר, הניו יורק טיימס, 21-3-06, בהתבסס על מחקר שפורסם בכתב העת האמריקאי לרפואת נשימתית וטיפול נמרץ, 15-3-06.
  5. ספר דיני ממנות, פרק ב' על נזקים
  6. למידע נוסף בנושא זה, עיינו במשאבי Jewcology בנושא נזקים סביבתיים.
  7. ישעיהו מב:ו ובמקומות אחרים בספר ישעיהו
  8. פירוש לישעיהו מ"ב:ו'