English    Español  

לקראת שימוש חכם יותר באנרגיה

בְּחֲזָרָה

מאמר ארוך יותר ללימוד מעמיק יותר

מאת הרב יונתן נריל

אחד מאתגרי הקיימות המשמעותיים ביותר של זמננו הוא האופן שבו אנו מייצרים, משתמשים ומתייחסים לאנרגיה. לפני המהפכה התעשייתית, מקורות האנרגיה החשובים ביותר לשימוש אנושי היו בעלי חיים, אנשים, עץ, רוח ומים. מצב זה השתנה עם המצאת טורבינת הקיטור, מנוע הבעירה הפנימית ומנוע הסילון, והשימוש בדלקים מאובנים כמו פחם, נפט וגז ואנרגיה גרעינית. בעוד שטכנולוגיות אלו הגדילו מאוד את רמת החיים החומרית בקרב חברות אנושיות, הן גם הובילו לשינויים סביבתיים משמעותיים שמתחילים להיות בעלי השפעות ניכרות ברחבי העולם, כולל שינויי אקלים, דליפת הנפט של BP ומשבר הגרעין ביפן. מה נוכל ללמוד מהמסורת היהודית על אופן השימוש באנרגיה באחריות?

השתמשו באנרגיה בחוכמה

המסורת היהודית מלמדת אותנו להשתמש באנרגיה בתבונה. במקרים מסוימים, בזבוז אנרגיה מהווה הפרה של בל תשחית, האיסור לא לבזבז יתר על המידה.[2] לדוגמה, החכם התלמוד מר זוטרא קבע, "מי שמכסה מנורת שמן [וגורם ללהבה לבעור בצורה לא יעילה] או מגלה מנורת נפט [ומאפשרת לדלק להתאדות מהר יותר] עובר על איסור בל תשחית."[3]

בהתבסס על תורה זו של התלמוד, הבן איש חי (רבי יוסף חיים בן אליהו), סמכות הלכתית מרכזית בעיראק של המאה ה-19, התייחס למקרה קשור שבו אדם הדליק שתי פתילות בשמן לשימוש בלילה. האדם השאיר את שתי הפתילות דולקות לאורך כל הלילה למקרה שיתעורר באמצע הלילה והיה צריך לראות. כדי למנוע בזבוז, הבן איש חי הורה לאדם לכבות פתילה אחת לפני השינה, שכן אם יקומו יזדקקו רק לאור המינימלי של פתילה אחת, והשארת הפתילה השנייה דולקת תהווה עבירה על "בל תשחית", האיסור שלא להשמיד או לבזבז.[4] תשובה הלכתית זו מראה מידה רבה של דאגה לבזבוז אנרגיה ולשימוש מיותר בשמן, במקרה בו אדם אינו מפיק תועלת מהשימוש הנוסף באנרגיה.

באופן דומה, הבן איש חי דן במקרה בו אדם שם כמות גדולה של שמן לפני שבת במנורה בביתו כדי שתישאר דולקת במשך כל השבת. הוא דוחה מנהג זה כבזבוז שמן ועבירה על "בעל תשחית", שכן האור מהמנורה לא יועיל לאדם במהלך היום בביתו המואר באור שמש.

בזמננו, תשובה זו עשויה להיות רלוונטית בנוגע להשארת אורות, תנורי חימום, מזגנים או מכשירים אחרים פועלים במשך כל השבת או במהלך השבוע כאשר אדם לא יפיק מהם תועלת. עשיית כן במשך חלק ניכר מהזמן עלולה להיחשב כעבירה על בל תשחית.

תחום נוסף שבו זה עשוי לחול הוא שימוש במכשירי חשמל "במצב המתנה" ברוב הבתים. על פי מחלקת ניתוח האנרגיה של המעבדה הלאומית לורנס ברקלי, "מספר גדול באופן מפתיע של מוצרים חשמליים – טלוויזיות, תנורי מיקרוגל ומזגנים – לא ניתן לכבות לחלוטין מבלי לנתק אותם מהחשמל. מוצרים אלה צורכים חשמל 24 שעות ביממה, לעתים קרובות ללא ידיעת הצרכן. בבית אמריקאי טיפוסי ישנם ארבעים מוצרים שצורכים חשמל באופן קבוע. יחד, אלה מסתכמים בכמעט 10% מצריכת החשמל הביתית."[5]

אם הבן איש חי היה מודאג מהשימוש המיותר בפתיל אחד במנורת שמן, עד כמה עלינו להיות מודאגים מעשרות מכשירים שמשתמשים באנרגיה בשקט ובכל עת מבלי להועיל למשתמש?

לבריאות שלנו

שימוש באנרגיה מודרנית גורם לזיהום אוויר נרחב ברוב הערים הגדולות בעולם. הזיהום מגיע ממקורות רבים, כולל כלי רכב מנועים, מפעלים תעשייתיים ותחנות כוח המייצרות חשמל לתאורה ומכשירים בבתים ובמשרדים. מחקרים מראים מתאם בין זיהום אוויר למוות בטרם עת עקב סרטן ריאות. חוקרים מסיקים שכאשר זיהום האוויר בעיר יורד, העיר מרוויחה מכך בירידה ישירה בשיעורי התמותה.[6] על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי משנת 2008, "זיהום אוויר הוא סיכון סביבתי משמעותי לבריאות ומוערך כגורם לכשני מיליון מקרי מוות בטרם עת ברחבי העולם מדי שנה."[7] מחקר משותף ישראלי-אמריקאי מצא כי יותר אנשים מתים בישראל מזיהום אוויר מאשר מתאונות דרכים (שגם זה יותר מאלה המתים מפיגועי טרור).[8] חוקרים מציינים גם כי זיהום אוויר יכול לגרום לדיכאון, חרדה וכעס אצל אנשים מסוימים.[9]

כיצד המסורת היהודית מכירה בחשיבות ההגנה על בריאותנו מפני השפעות זיהום האוויר? דוגמה אחת היא המשנה הקובעת כי בתי עיבוד עורות, המייצרים ריחות רעילים, חייבים להיות מרוחקים מספיק מיישובים אנושיים כדי לא להשפיע לרעה על אנשים בסביבה.[10] הרב עזרא בצרי, לשעבר ראש בית הדין הרבני הספרדי בירושלים, כותב כי גרימת צורות זיהום מזיקות לאחרים "אינה חסרת משמעות. [אלא] אלו עניינים של ההלכה היהודית העומדים בפסגות העולם". הוא מציין, אם כן, כי תכונת אופי של אדם צדיק (מידת חסידות) היא זהירות שלא לפגוע באחרים, אפילו בעקיפין.[11]

על ידי שימוש בפחות אנרגיה, נוכל להפחית את כמות הפחם והבנזין הנשרפים, ולהפחית את ההשפעות הבריאותיות של זיהום האוויר הנובע מכך. בהתחשב בנזקים המשמעותיים לבריאות האדם, נראה כי שימוש מיותר או בזבזני באנרגיה סותר את העצה הרבנית בנוגע לאי פגיעה באנשים אחרים.[12]

ירוק זה נקי: שמירה על ערים יפות ואוויר צלול

שמירה על יופי הערים אינה רק אתגר מודרני – בתקופת התלמוד, חז"ל חוקקו חוקים לשמירה על יופיין של ערי ארץ ישראל. המשנה קובעת כי היה צורך להרחיק עצים מחומות העיר, שלפי חכם התלמוד עולה היה זה כדי לשמר את יופיה של העיר.[13] מקור זה מצביע על כך ששמירה על יופיה של עיר היא דאגה משמעותית במסורת היהודית. התלמוד דן כיצד תנורים גדולים לא הותרו בירושלים, שמא העשן מהתנורים ישחיר את חומות העיר הקדושה ויהפוך אותה לפחות יפה.[14] יתר על כן, המשנה אסרה שימוש בעצי זית, גפנים, עצי תאנה ודקלי תמר לשריפה בבית המקדש בירושלים, שלפי חלק מהדעות הרבניות נבע מכך שהם ייצרו עשן מוגזם.[15] לירושלים הייתה רמת הקדושה הגבוהה ביותר מכל הערים בארץ ישראל, מה שדרש שמירה על יופיה הפיזי, כולל איכות האוויר.

בתוך חומותיה, ציווה אלוהים על הכוהנים להעלות ריח נעים באמצעות שריפת קטורת בבית המקדש בירושלים. [16] חכם התלמוד רבה בר בר חנה לימד כי ריח הקטורת הנעים הגיע עד יריחו, יותר מעשרה מיילים משם. האוויר היה כה ריחני עד כי נשים לא היו צריכות לשים בושם. בירושלים, ריח הקטורת היה כה חזק עד כי כלה, הידועה בלבישה חזקה, לא הייתה צריכה לשים בושם כזה. [17] תורה תלמודית זו מעבירה כי ריח נעים היה הריח הדומיננטי בירושלים, חזק יותר מכל דבר אחר שהופץ באוויר.

בימינו, ירושלים התברכה בריח הנעים של מאפיות וחנויות פרחים רבות. עם זאת, גם רחובות רבים מדיפים ריח של זיהום אוויר, עקב גזי פליטה של ​​פחמן חד-חמצני, גופרית דו-חמצנית ומזהמי אוויר אחרים שאינם נעימים במיוחד. בשנת 2007, חוותה ירושלים 33 ימי זיהום אוויר גבוהים, בעיקר בשל צריכת האנרגיה האישית והתעשייתית של 750,000 תושביה.[18] מעבר לירושלים, שכבה עבה של ערפיח תלויה לעתים קרובות מעל מישור החוף של ישראל מאשקלון ועד נתניה ופוגעת ביופייה של ארץ ישראל.

בעוד שההלכות הרבניות לשמירת יופיין של ירושלים וערי ישראל אינן בתוקף ברובן כיום, יהיה זה חכם אם נבחן את חוכמתן למצבנו הנוכחי. על ידי צמצום וניקוי צריכת האנרגיה שלנו, נוכל לשמר את קדושת עירנו הקדושה ביותר וארץ ישראל. לקחים אלה יכולים גם להעניק חוכמה לבריאותן ויופיהן של ערים מחוץ לישראל.[19]

שבת, אש ואנרגיה

כשאנחנו מדברים על צריכת אנרגיה אנושית כיום, אנחנו מדברים בעיקר על השימוש שלנו באש. אש היא הטכנולוגיה הפרדיגמטית, שבה בני האדם משתמשים כדי לשלוט בעולם. אש אפשרה מטלורגיה, עיצוב עפרות מינרלים לכלים, אשר במהלך ההיסטוריה האנושית הפכו מתקדמים יותר ויותר. כיום יש לנו הרבה מכונות המסתמכות על אש: מנועי בעירה פנימית במכוניות שלנו, תחנות כוח המייצרות חשמל, ותאורה ומכשירים בבתים ובמשרדים שלנו הפועלים על חשמל. העושר העצום של החברה המודרנית נובע משימוש בטכנולוגיה תעשייתית המונעת על ידי דלקים מאובנים שהוצתו על ידי אש.

רבינו בחיי (ספרד, 1255-1340) מלמד ש"אש, כלומר אור, הייתה הפעילויות הראשונות בהן עסק אלוקים בעת בריאת היקום".[20] הוא גם מציין ש"הדלקת אש היא דוגמה הולמת לפעילות אנושית בסיסית, שכן רוב הפעילויות העיקריות שאנו עוסקים בהן אינן ניתנות לביצוע בצורה משביעת רצון אם לא ניתן או לא מותר להדליק אש". במשך שישה ימים אנו אמורים להשתמש כראוי באש, המייצגת את השליטה האנושית על העולם.

התורה מלמדת, "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת".[21] בשבת, אנו מצווים להימנע משימוש באש, מה שמדגים כי שליטת השליטה האמיתית שייכת לאל בלבד. כפי שמלמד הרב סמפסון רפאל הירש, "…היכולת לייצר אש באופן מלאכותי היא בדיוק זו שנתנה לאדם לראשונה את שליטתו האמיתית על חומרי העולם. רק באמצעות אש הוא יכול ליצור את כליו".[22] הרב הירש מסביר, "בשבת הפסקת העבודה היא האמונה וההכרה כי היכולת 'לשלוט בחומר', כוח הייצור היצירתי שיש לאדם, מושאלת לו על ידי אלוהים, וניתן להשתמש בה אך ורק בעבודתו".[23]

אנו מציינים את כניסתה ויציאתה של השבת על ידי הדלקת נרות, וביום השביעי עצמו נחים משימוש באש. שבת היא הדרך העיקרית שבה יהודי אמור ללמוד איזון באופן השימוש באש, ובהרחבה, באנרגיה ובטכנולוגיה. על פי שמירת השבת המסורתית, יש מנוחה ממכוניות ומחשבים, טלפונים חכמים וטלפונים סלולריים, מוזיקת ​​סטריאו, רכבות ואזעקות.[24] על ידי הבאת חלק מהמנוחה הזו לעולמנו כיום, נוכל להפחית את כמות האנרגיה שאנו זקוקים לה וגם לעזור לנו להגיע ליחסים נכונים עם השימוש שלנו באנרגיה.[25]

השפעות גלובליות

דלקים מאובנים מפעילים את החברה המתועשת שלנו, ולצריכת אנרגיה זו יש השפעות משמעותיות, כולל שינויי אקלים עולמיים. משק בית אמריקאי טיפוסי צורך למעלה מ-12,000 קילוואט-שעה של חשמל בשנה. כל קילוואט-שעה של חשמל מתחנת כוח פחמית משחרר למעלה משני פאונד (כמעט קילוגרם אחד) של פחמן דו-חמצני (CO2).[26] צריכת האנרגיה לנפש בישראל, בעוד שהיא נמוכה מזו של ארה"ב, נמצאת במגמת עלייה. שריפת עץ, פחם ונפט פולטת פחמן דו-חמצני. פחמן נאגר במקורות דלק אלה, ובאמצעות תהליך הבעירה של אש, פחמן מתחבר לחמצן מהאוויר ליצירת CO2.[27] CO2 זה, יחד עם "גזי חממה" אחרים, תורם לשינויים עולמיים באקלים כדור הארץ. שריפת דלקים מאובנים מחממת את כדור הארץ, ממיסה את כיפות הקרח, מעלה את מפלס הים והופכת שריפות יער לשכיחות יותר.

קונצנזוס של מדענים בינלאומיים – כלומר, המיינסטרים במדע – קובע כי שינויי אקלים עולמיים הנגרמים על ידי אדם עשויים להביא לגלי חום, סופות, שיטפונות ובצורות קשים יותר, עם השפעות משמעותיות על החברות האנושיות.[28] מחקר גדול משנת 2011 "מקשר ישירות את העלייה ברמות גזי החממה עם עוצמת הגשם והשלג הגוברת בחצי הכדור הצפוני", ומשפיע לרעה על מאות מיליוני אנשים.[29] קלימטולוגים מובילים הצהירו "במידה גבוהה של ביטחון" כי גלי החום הקיצוניים כמו אלה שהתרחשו בטקסס ובאוקלהומה בשנת 2011 ובמוסקבה בשנת 2010 "היו תוצאה של התחממות כדור הארץ".[30] בהוריקן סנדי של 2012, מספר מדענים מייחסים חלקית לשינויי האקלים את עוצמת נחשול הסערות שגרם להרס נרחב בניו ג'רזי ובניו יורק.[31]

לקראת שימוש באנרגיה בת קיימא

אחת הדרכים בהן נוכל להפחית את השפעות השימוש שלנו באש היא להשתמש ביותר אנרגיה מתחדשת. בשנת 1981, קרא הרבי מליובאוויטש להגביר משמעותית את השימוש באנרגיה סולארית בארצות הברית. הוא אמר, "בקרוב מאוד, כל המדינה צריכה לעבור, קודם כל, לאנרגיה שניתן לייצר מקרני השמש בדרום [ארה"ב], אשר צריכה להיות מסופקת לכל המדינה."[32] קריאתו להשתמש באנרגיה מתחדשת רלוונטית כיום יותר מתמיד. אנרגיה סולארית מנצלת אש בצורה שונה, על ידי ניצול האנרגיה העצומה המגיעה לכדור הארץ מהאש שהיא השמש. לדוגמה, דודי מים סולאריים מנצלים את קרני השמש לחימום מים ובכך מפחיתים את הביקוש לחשמל. יוזמת האנרגיה הטובה פועלת לספק תמריצים כספיים למשפחות עניות יותר בישראל להשתמש בדודי מים סולאריים במקום בתנורי חימום קונבנציונליים המסתמכים על שריפת דלקים מאובנים.[33]

אדם עשוי לומר לעצמו: "אבל אני רק אדם אחד – לצריכה שלי יש השפעה זניחה על האקלים העולמי. יש 6.9 מיליארד אנשים בעולם[34] ו-10.5 מיליון אנשים בישראל – השימוש שלי באנרגיה בחוכמה לא ישנה כלום!" דרך חשיבה זו סותרת את עצתם של חכמים, שאמרו שאדם צריך להתנהג כאילו כל העולם נברא בשבילו.[35]

אדם יכול לעשות שינוי על ידי שימוש בפחות אנרגיה, כלומר על ידי נהיגה פחותה, אכילת פחות בשר או מזון גלובלי, או פחות טיסות. בתחום זה של צריכה אישית, המחשבה היהודית עשויה להוביל בצורה הטובה ביותר את אתגרי האנרגיה והאקלים שלנו כיום ולהעצים אותנו לשנות. בעל תשחיט של אנרגיה, הגנה על בריאות שכנינו, שמירה על יופיין של ערים ואי-הדלקת אש בשבת, כולם משותפים לאיפוק של יחידים להשיג מטרה נעלה יותר. תורות אלו מורות לנו על שימוש זהיר, מודע ומרוכז באנרגיה. אנרגיה היא משאב יקר שיש להשתמש בו בחוכמה. אם לא, לשימוש לרעה בה יש השלכות חמורות על אנשים ועל כדור הארץ.

הנביא ישעיהו קורא שוב ושוב לעם היהודי להיות "אור לגויים".[36] רבי דוד קמחי מסביר ש'אור' כאן מתייחס לתורה.[37] בזמננו, הבה נמצא השראה ואור בתורות העמוקות של מסורתנו, אשר עוסקות באתגרים המרכזיים שלנו. ותן לאור שיוצא מדוגמתנו לחשוף לעולם דרך חדשה בת קיימא.

חומר זה הופק כחלק מפרויקט Jewcology. Jewcology.com הוא פורטל אינטרנט חדש לקהילה הסביבתית היהודית העולמית. תודה לקהילת ROI על תמיכתם הנדיבה, שאפשרה את פרויקט Jewcology.

Rabbi Yonatan Neril headshot

הרב יונתן נריל ייסד ומנהל את Jewish Eco Seminars, המעסיקה ומחנכת את הקהילה היהודית בחוכמה סביבתית יהודית. הוא עובד עם כנפי נשרים מאז 2006 בפיתוח משאבים חינוכיים הקשורים ליהדות ולסביבה.

  1. המחברת מבקשת להודות לאבון מרזוק על הערותיה המועילות בפיתוח מאמר זה.
  2. למידע נוסף בנושא זה, עיינו במשאבי היהודיקולוגיה על בעל תשחיט.
  3. תלמוד בבלי, מסכת שבת סז ע"ב. תרגום מאת ד"ר עקיבא וולף על סמך פירוש רש"י. רבי משה יצחק פורהנד, בברכת השם עמ' קמד, מעיר על דבריו של מר זוטרא לפיה פעולתו של האדם נחשבת "בצורה הרסנית" מכיוון שאדם אינו משתמש בחלק השמן המוצת על מנת שיישרף מהר יותר. הוא גם מסביר שהרמב"ם לא הזכיר מקרה זה של בזבוז אנרגיה בכתביו על בעל תשחית משום שייתכן שמצא מקרה זה ברור מאליו ולכן נכלל בו באופן מרומז באמצעות אזכור המקרים האחרים (מים, בגדים וכו'). בנוסף, רבי פורהנד טוען כי בזבוז השמן מתרחש כתוצאה ישירה ממעשה האדם (עמ' שמ"ח).
  4. תורה לשמה, סעיף 76.
  5. באינטרנט בכתובת http://standby.lbl.gov
  6. "אוויר נקי יותר מביא לירידה בשיעור התמותה", ניקולס בקאלאר, הניו יורק טיימס, 21-3-06, בהתבסס על מחקר שפורסם בכתב העת האמריקאי לרפואת נשימתית וטיפול נמרץ, 15-3-06.
  7. http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs313/en/ דף עובדות מס' 313, אוגוסט 2008.
  8. המחקר, שנמשך שנתיים וחצי, נערך בשנת 2003 על ידי צוות ממשרד הסביבה הישראלי, האיגוד הישראלי להגנת הסביבה והסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב. סיכום המחקר זמין בכתובת http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=424&ArticleID=391&SearchParam=air+pollution. מחקר קשור, "הערכת השונות המרחבית והזמנית של רכיבי חלקיקים חדשים בערים ישראליות, ירדניות ופלסטיניות", Atmospheric Environment 44 (2010), מציין כיצד זיהום אוויר עירוני תורם משמעותית לנטל התחלואה במזרח התיכון. זמין באינטרנט בכתובת http://cfpub.epa.gov/ncer_abstracts/index.cfm/fuseaction/display.pubfulltext/publication_id/53977
  9. כפי שדווח ב-Miller Mcunne News, בהתבסס על מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Economic Psychology. המחקר נערך על ידי תמיר לוי מהמכללה האקדמית נתניה ויוסף יגיל מאוניברסיטת חיפה. המחקר ציין כיצד ימים עם איכות אוויר ירודה נוטים להשפיע לרעה על המסחר בשוק המניות. מאמר מקוון בכתובת http://www.miller-mccune.com/business-economics/smoggy-days-make-for-sickly-stock-market-28076
  10. בבא בתרא כ"ה א.
  11. ספר דיני ממנות, פרק ב' על נזקים, עמוד 376, הערה 9, ובמקומות אחרים.
  12. למידע נוסף בנושא זה, עיינו במשאבי Jewcology בנושא נזקים סביבתיים.
  13. משנה לבבא בתרא כ"ד ע"ב, ופירוש רש"י שם.
  14. תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא פב ע"ב, ופירוש רש"י שם. הרמב"ם מקבע זאת במשנה תורה, הלכות בית הבחירה, ז, יד.
  15. משנה תמיד כט ע"א ותלמוד כט ע"ב. בהתבסס על דבריו של רב פפא בתלמוד, זהו ההסבר של רבנו גרשום, מפרש, ודעה אחת המצוטטת על ידי הרא"ש.
  16. למידע נוסף על משמעות הקטורת של בית המקדש, עיינו במאמר מאת ברוך הירשקופף בסדרת עץ חיים הי, בכתובת http://canfeinesharim.org/community/parshas.php?page=15747
  17. תלמוד בבלי, מסכת יומא ל"ט ב
  18. "איכות האוויר בישראל: עכשיו ומחר", "עלון איכות הסביבה של ישראל", כרך 33, מרץ 2008, פורסם על ידי משרד הסביבה, באתר http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/p0462_3-6_1.pdf
  19. עם זאת, מנקודת מבטה של ​​ההלכה היהודית, החוקים הנ"ל אינם חלים על ערים מחוץ לישראל. ראה פירושים של רמב"ן, ר"ן ונימוקי יוסף לבבא בתרא כ"ד ע"ב.
  20. פירוש לשמות ל"ה, ב, בציטוט בראשית א, ב, בפירוש התורה מאת רבי בחיה בן אשר, תורגם וביאור על ידי אליהו מונק, הוצאת למדא, ברוקלין, ניו יורק, תשס"ג.
  21. שמות לה:ב, תרגום הוצאת Judaica Press.
  22. פירוש לשמות לה, ג'
  23. פירוש לשמות לה, ג'
  24. ההיתר ההלכתי להשתמש בחשמל בשבת מבוסס על פיקוח נפש: מכיוון שאנו זקוקים לחשמל לשירותי חירום וביטחון, אנו יכולים להשתמש בו באופן כללי לצרכים אחרים במובן פסיבי. לסקירה בת 250 עמודים של ההלכה היהודית בנוגע למכשירי חשמל, כולל מקררים, מערכות אזעקה, מדיחי כלים ומעליות, ראו שבת וחשמל, מאת הרב ל.י. הלפרין, נערך על ידי הרב דוד אורץ, המכון למדע והלכה: ירושלים, 1993. במשך מאות שנים התקיים מחלוקת בין הקראים ליהדות הרבנית, החל מהמאה השמינית, בשאלה האם מותר להדליק אש בשבת. הקראים הבינו את הציווי "לא להדליק אש" כ"לא להשתמש באש". הרבנים ראו באיסור לא "הדלקת" אש, ולא איסור על שימוש באש כלל.
  25. למידע נוסף בנושא זה, עיינו בספר "דבר תורה על שבת" של מחבר זה.
  26. http://www.worldwatch.org/pubs/goodstuff/lighting
  27. דלקים מאובנים נקראים גם פחמימנים, משום שמבחינה כימית הם שרשראות ארוכות של פחמן.
  28. ראו את הערכת הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), המקוונת בכתובת www.ipcc.ch. הנתונים מפורטים בדוח הסינתזה של מפגש של 2,500 מדענים המבוססים על מחקרם. למידע נוסף עיינו בדו"ח של תוכנית המדעית לשינויי אקלים של ארה"ב, ניתוח השפעות השינוי הגלובלי על בריאות ורווחת האדם ועל מערכות אנושיות. ראו גם את הצהרת המועצה המייעצת למדע וטכנולוגיה של כנפי נשרים, המקוונת בכתובת http://canfeinesharim.org/learning/environmental.php?page=22256
  29. "תרומתו של האדם לקיצוניות של משקעים עזה יותר", מין, ש.-ק. ואחרים. Nature 470, 378-381 (2011). כפי שדווח ב"סיכון מוגבר לשיטפונות מקושר להתחממות כדור הארץ", מאת קווירין שיירמאייר, Nature News, 16.2.11, באינטרנט בכתובת http://www.nature.com/news/2011/110216/full/470316a.html#B1
  30. ראו גם "תפיסות של שינויי אקלים", ג'יימס הנסן ואחרים, דיוני האקדמיה הלאומית למדעים, http://www.pnas.org/content/109/37/E2415.full.pdf+html
  31. "הוריקן סנדי מדגיש את איום שינויי האקלים על החופים", איגוד המדענים המודאגים, 30.10.2012, מוצג באינטרנט בכתובת http://www.ucsusa.org/news/press_release/hurricane-sandy-climate-change-coasts-0345.html. המאמר מציין כי "אוקיינוסים ספגו הרבה יותר מהחום העודף מההתחממות הגלובלית מאשר יבשה, ומדענים מבינים שכאשר נוצרים הוריקנים, טמפרטורות מים גבוהות יותר יכולות להמריץ אותם ולהפוך אותם לעוצמתיים יותר. ההתחממות גורמת גם לאטמוספירה להחזיק יותר לחות ולרכז משקעים בסערות חזקות יותר, כולל הוריקנים. במקרה של הוריקן סנדי, הוא שמר על חלק ניכר מעוצמתו כשהוא עבר על פני מי אוקיינוס ​​שהיו חמים ב-9 מעלות (פרנהייט) מהממוצע לתקופה זו של השנה."
  32. כפי שצוטט בספר "התודעה מעל החומר: הרבי מלובביץ' על מדע, טכנולוגיה ורפואה", מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון, מהדורה מקורית בעברית, נערכה על ידי יוסף גינזבורג והרמן ברנובר; עריכה ותורגמה לאנגלית על ידי ארני גוטפריד. ירושלים: שמיר, 2003. עמ' 257. ההרצאה, שניתנה ביידיש ועם כתוביות באנגלית, זמינה באינטרנט בכתובת www.chabad.org
  33. למידע נוסף על פרויקט זה ראו http://www.goodenergy.org.il/language/en-US/En/Projects/Project-Portfolio/Kol-Dudi-Solar-water-heaters.aspx
  34. לפי נתוני האו"ם, 2011.
  35. גמרא סנהדרין (קבל מקור מדויק)
  36. ישעיהו מב:ו ובמקומות אחרים בספר ישעיהו
  37. רד"ק, צרפת, 1160-1235, פירוש לישעיהו מ"ב:ו'