מאמר סיכום על בראשית והאחריות האנושית על כדור הארץ

מאת הרב יונתן נריל

שני הפרקים הראשונים של ספר בראשית מכילים תורות בעלות רלוונטיות עמוקה עבורנו ועבור עולמנו כיום. לאחר בריאת אדם וחוה, אלוהים… משאב זה הוא חלק מתורת ליבה מספר 12: בראשית, אחת מ-18 ערכות משאבים שפורסמו בשנת הלמידה היהודית שלנו על הסביבה. תודה לקהילת ROI ולקרן Shedlin Outreach על תמיכתם הנדיבה, שאפשרה את הפרויקט הזה. מברך אותם ואומר "פרו ורבו, מלאו את הארץ וכבשו אותה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ".[1] מה המשמעות של בני אדם לכבוש את הארץ ולשלוט ביצורים אחרים?

אחת העקרונות המרכזיים של היהדות הרבנית היא שיש להבין את התורה שבכתב בהקשר של המסורת הרבנית בת 2,300 השנים (כולל המדרש וחיבורים אחרים) המפרשת אותה. בעוד שעל פני השטח, דברי פסוק זה נראים כנותנים לאנשים רישיון להשפיל ולכבוש את הארץ, המסורת שבעל פה מבהירה כי מועבר מסר שונה לחלוטין.

המדרש מלמד, "אמר רבי חנינא, 'אם הוא [האדם] זוכה לכך אז [ה' אומר] ישלוט, ואילו אם הוא לא זוכה, אז [ה' אומר] הוא יורד'.[2] הוראה זו מקשרת את שלטון הבריאה האנושי לצדקת האנושות: אם האנושות זוכה דרך צדקתה, אז היא תשלוט בטבע. אבל אם היא לא זוכה משום שאינה פועלת בצורה ישרה, אז האנושות עצמה תרד ולא תינתן לה שלטון על הטבע.

מדרש אחר מבהיר שחלק מהצדק האנושי כרוך בהיותו מנהל הארץ. המדרש אומר שאלוהים הראה לאדם את גן העדן ואמר: "הבט במעשיי! ראה כמה יפים הם – כמה נפלאים! למענך בראתי את כולם. שמור פן תקלקל ותחריב את עולמי; כי אם תעשה זאת, לא יהיה מי אחר שיתקן אותו."[3] התנהגות צדקה כרוכה אפוא ביחס לעולם בכבוד רב; על כך יזכה האדם לשליטה בבריאה.

הרב דיוויד סירס כותב כי הברכה לשלוט "כוללת צורה של ניהול אשר האנושות אחראית לה בפני אלוהים. מקורות תלמודיים וקבליים כאחד קובעים כי אסור להרוג כל יצור שלא לצורך, או לעסוק בהרס מופקר של משאבי כדור הארץ… הצו האלוהי לאדם לשלוט בעולם הטבע הוא אמון קדוש, לא חופש פעולה להרס."[4]

בתורה, סדר השליטה הוא דגים-ציפורים-חיות: "רדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ". הכלי יקר (רבי שלמה אפרים לונטשיץ) מסביר שלאדם יש יכולת גדולה יותר לשלוט בבעלי חיים יבשתיים מאשר בציפורים (הרחק מהישג ידם בשמים) ובדגים (הרחק מהישג ידם ומחוץ לטווח ראייה, בים). [5] אם בני אדם לא יזכו, אז לא רק שהם לא ישלטו בדגים, שקשה יותר לתפוס אותם, אלא גם בציפורים ובחיות, שהן קלות יותר.

עם זאת, עולה ניגוד בולט בין תיאורו של הכלי יקר מהמאה ה-17 את היכולת האנושית המוגבלת לשלוט בבעלי חיים, ציפורים ודגים של עולם הטבע לבין מה שאנו יודעים על יכולתה של החברה בת זמננו לשלוט ביבשה, באוויר ובים של כדור הארץ.

לדוגמה, בעוד שה"כלי יקר" מדגיש שדגים אינם נראים לעין אנשים, סונאר, נתוני לוויין ומערכת מיקום גלובלית (GPS) מאפשרים לדייגים "לראות" ביעילות להקות דגים ענקיות בדיוק רב. על פי מחקר בראשות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית בוונקובר, קנדה, שינויים אלה תרמו לירידה דרמטית באוכלוסיות הדגים בכל האוקיינוסים בעולם.

כאשר השליטה האנושית גדלה עד כדי כך שאנו מדלדלים באופן משמעותי את מספרם של דג מסוים, הגישה המתמשכת שלנו לדג זה פוחתת במהירות. חוסר הצדק שלנו מוביל אותנו לאובדן שליטתנו במשאב זה בטווח הארוך.

הרב דניאל כהן מקשר את הברכה לכניעה (קְשׁוּחַ) בפסוק שלנו עם השימוש במשנה במילה 'כְנַעַן' בפרקי אבות, שבה בן זומא מלמד: "מי חזק? זה שמכניע את יצרו". משמעת רוחנית כוללת כוח אמיתי. אדם חייב להחליט בחייו מי רוצה לכניע ואיזה רוצה להגשים.

המסורת היהודית מלמדת אותנו שאנו ראויים להזדמנות לשלוט בכדור הארץ רק אם נתנהג בצדק. זה כולל את המשמעת הרוחנית להשתמש במשאבים שלנו בחוכמה, ולכבוש אותם מתוך תחושת אחריות מוסרית. בזמננו, הוכחנו את יכולתנו לכבוש את כדור הארץ. שאלה מרכזית העומדת בפני האנושות היא האם נגלה את הכוח לרסן את תשוקותינו. אם לא נעשה זאת, אנו עלולים להיות מופלים על ידי חוסר צדקנו. מי ייתן ונגייס את הכוח לכבוש את תשוקותינו לטווח קצר, לחיות בצדק, ונזכה לשלטון נאור על כדור הארץ שברא אלוהים.

חומר זה הופק כחלק מפרויקט Jewcology. Jewcology.com הוא פורטל אינטרנט חדש לקהילה הסביבתית היהודית העולמית. תודה לקהילת ROI על תמיכתם הנדיבה, שאפשרה את פרויקט Jewcology.

הרב יונתן נריל ייסד ומנהל את Jewish Eco Seminars, המעסיקה ומחנכת את הקהילה היהודית בחוכמה סביבתית יהודית. הוא עבד עם כנפי נשרים בשש השנים האחרונות בפיתוח משאבים חינוכיים הקשורים ליהדות ולסביבה.

הערות:

[1] בראשית א':כ"ח

[2] או, שיישלטו בו אחרים (הבסטיות) (הערת שוליים של תרגום שונצינו). מדרש בראשית רבה (מהדורת וילנה), ח':יב, תרגום על ידי הוצאת שונצינו. המהר"ל מסביר בגור אריה לבראשית א':כ"ו כי "הפסוק משתמש ב'וירדוּ' ל'שלטון', מהשורש רש-דלת-הה, ולא ב'משל' הנפוץ יותר, כך שניתן לפרש זאת כאילו היה מהשורש י"ד-רש-דלת, 'ירידה, ניוון'". (מתוך ארטסקרול רש"י בראשית)

[3] מדרש קהלת רבה ז,יג

[4] חזון גן העדן, אורות: ספרינג ואלי, ניו יורק, 2003, עמ' 69-70

[5] לבראשית א':כ"ו