מאת הרב יונתן נראל, מנכ"ל, ודוד מירון ופנר, יו"ר המרכז הבין־דתי לפיתוח בר־קיימא
סיוון תשע"ה
בראשית ברא ה' עולם רוחש חיים עשירים – חי וצומח. בגן עדן הורה הבורא לאדם "לעבדה ולשמרה". הכול היה מאוזן. בזמננו, במקום לשמר, בני האדם שומטים במהירות את הקרקע תחת האיזון האקולוגי של כדור הארץ: יערות הגשם מצטמקים, המדבריות מתרחבות, יערות עולים באש, וכדור הארץ מתחמם. פעולות אנושיות וחידושי הטכנולוגיה העניקו לנו כוח עצום על פני הבריאה, שתוצאותיו מורגשות בכל מקום. בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית יש לנו עתה את היכולת להרוס או להביא לשינוי מכריע כמעט את כל החיים על פני כדור הארץ.
שינויי האקלים כבר משפיעים על ישראל ועל המזרח התיכון בצורות דרמטיות ומעוררות חלחלה. ראשית, מחקרים מדעיים אחרונים קושרים בין מלחמת האזרחים בסוריה לבין הבצורת הארוכה שהוגברה על ידי שינויי האקלים.[1] שנית, "סופת החורף אלקסה" בדצמבר 2013 הטילה מטען גשמים ושלגים של כמה חודשים לרוחב האזור. אנשים נהרגו, עשרות אלפים ברחו מן השיטפונות, מאות אלפים חוו הפסקות חשמל, ומיליוני עצים ניזוקו.
מתוך ישראל, שלוש הדתות המונותאיסטיות יכולות לקדם שינוי על ידי העלאת המודעות לצו המוסרי לשמור על הבריאה. ישראל היא מרכז דתי גלובלי. על המנהיגות הדתית להוביל את המאבק במשבר האקלים מירושלים, כפי שהוא מקודם כיום גם מרומא ומהוותיקן. ישראל נתפסת בעולם כ"ארץ הקודש", ולכן מוטלת על ממשלת ישראל ועל המנהיגות הדתית בישראל משימה גבוהה לפעול במהירות.
שורשים רוחניים למשבר האקלים
מעבר לצרכים הפיזיים, משבר האקלים מעביר מסר עמוק יותר.[2] ההתדרדרות הנרחבת בעולם הטבע מלמדת שדרך החיים שלנו אינה מאוזנת. לפיכך, המשבר האקולוגי מעיד גם על משבר רוחני של האדם ועל האופן שבו אנו חיים כיצורים מוסריים בעולם חומרי. השקפות מתחום האמונה מכירות בכך שהפרעות אקולוגיות מופיעות מתוך חוסר איזון פנימי בין מיליארדי בני אדם. תיקון המצב ינבע גם מרקע רוחני.
התלמוד מלמד אותנו שכדי להבין את הבעיה לאשורה עלינו להסתכל מתחת לפני השטח ולהבין את הסיבות, המתמקדות לא רק בבריאות הפיזית אלא גם בבריאות הרוחנית של בני האדם. כפי שהרשב"א (רבי שלמה בן אדרת, ספרד, המאה הי"ג) הורה, כאשר מתייחסים לשורשי הבעיה, הבעיות החיצוניות מתנדפות באופן טבעי.[3]
אם לא נתקן את השורשים הרוחניים של המשבר הסביבתי, הבעיות המסתעפות ממנו לא תטופלנה בצורה משמעותית. מהם, אם כן, השורשים הרוחניים למשבר הסביבתי? ביניהם שחצנות, חוסר ביטחון, רדיפת כבוד, ניתוק האדם המודרני מן הטבע ומאנשים אחרים, והרצון לחוש בשליטה. כדי להתמודד עם שורש מרכזי של משבר האקלים מבחינה רוחנית, עלינו להפוך ל"נותנים" ולהתרחק מלהיות "מקבלים".
השיעור שהתורה מעבירה על אודות המבול חיוני עבורנו בהתמודדות עם שינויי האקלים. מה הניע את ה' להוציא לפועל את האסון הסביבתי החמור ביותר בהיסטוריה האנושית ולהשמיד כמעט את כל היצורים החיים? הרבנים בתלמוד מלמדים שגזר הדין נחתם בשל עוון הגזל (חמס), שבוצע בקנה מידה קטן באמצעות מעשים תמימים לכאורה. האנושות עמדה לדין קולקטיבי בשל התנהגות פסולה של פרטים רבים, אשר הצטברה לכדי מציאות כוללת. אולם בתגובה לאכזריות אנושית זו השמיד אדון העולם במתכוון כמעט את כל החיים היבשתיים על ידי הצפת כדור הארץ.
השקפה יהודית על שינויי האקלים
כיום, אפוא, הסיכון הגדול ביותר להשמדת העולם בידי בני האדם אינו נובע ממי שמתכוונים לכך, אלא מן הקולקטיב – מעשים בלתי מכוונים של מיליארדי אנשים. נוצר הרושם כאילו פעילות "עסקים כרגיל" היא חסרת תוצאה, אך למעשה יש לה השפעה דרמטית. פעולות קטנות של מיליארדי אנשים מביאות לשינויים גלובליים: התנעת מנוע הרכב, קניית כרטיס טיסה, אכילת מזון שמקורו במקום מרוחק. קמעא קמעא אנו מערערים את האיזון האקולוגי שעליו אנו והדורות הבאים מסתמכים כדי לפרוח ולשרוד.
המסורת היהודית מזהירה אותנו שאם ניכשל בדרך שהתווה הא־ל, הגשמים לא ירדו בעונתם, השמים יהפכו לברזל ועוד. באופן מעורר דאגה, תרחישים אלה הופכים נפוצים יותר ויותר ככל שכדור הארץ מתחמם. כמו בתקופת נח, המשבר האקלימי מציב שאלה דתית: האם נשנה את דפוסי התנהגותנו ונתחיל לחיות בצורה שלא תביא להשמדתנו?
המפתח – וכאן נכנסים התכנים היהודיים – הוא ראיית הנולד. "איזהו חכם? הרואה את הנולד." החברה כולה, וכל אחד כפרט, צריכים להביט אל העתיד ולנסות לשנות את הדרך שבה אנו חיים היום. כך נוכל להבטיח לילדינו ולנכדינו עולם שניתן לחיות בו גם בדורות הבאים.
שיתוף פעולה בין־דתי בארץ הקודש למען האקלים
אתגרים סביבתיים משותפים והאחריות לטפח את העולם יכולים לקרב בין אנשים בני דתות שונות. קהילות דתיות העובדות יחד מחזיקות בכוח לשנות התנהגות של אנשים ולהשפיע על חברות וממשלות. מוסדות דתיים ממלאים תפקיד מיוחד בעידוד המאמינים לחשוב לטווח ארוך ולהתנהג באופן מוסרי. אכן, שינויי האקלים הם בראש ובראשונה סוגיה של צדק בין־דורי.
כבוד האפיפיור פרנציסקוס מגלה מנהיגות בתחום שינויי האקלים בכך שפרסם אנציקליקה (Encyclical) בנושא והפך אותו לנושא מרכזי בכהונתו. באופן דומה, כבוד הפטריארך האקומני ברתולומאוס מן הכנסייה האורתודוקסית הוא דובר בולט בתחום הקיימות זה עשרות שנים. יחד הם הדגישו פיתוח בר־קיימא בביקורם בישראל בשנת 2014. מנהיגים מקרב הרבנים, מוסדות יהודיים וקהילות בישראל ובתפוצות צריכים להיענות לקריאה לפעולה. באופן דומה, יש לעודד גם את המנהיגים הדתיים המוסלמים בישראל לקחת חלק בתנועה המוסרית הרחבה הזו.
לקראת אחד מכנסי פסגת האקלים של האו"ם פרסמה מועצת המוסדות הדתיים בארץ הקודש, המייצגת נציגים בכירים מן הצדדים הישראלי והפלסטיני, את ההצהרה הבאה:
"אנו מכירים באתגר ששינוי האקלים מציב ובציווי לפעול. אנו מקבלים את הבסיס המדעי לשינוי האקלים הנגרם על ידי האדם ואת האיום שהוא מציב לחברות האנושיות על פני כדור הארץ, כפי שעולה ממסקנות הפאנל הבין־ממשלתי של האו"ם בנושא שינוי האקלים. אנו גם מכירים בכך שלמשבר יש שורשים רוחניים ובחשיבות של מתן מענה דתי.
אנו קוראים לעדות מאמינינו בארץ הקודש וברחבי העולם להתמודד עם משבר זה באמצעות חשיבה מחודשת על הקשר הרוחני והפיזי עם כדור הארץ – מתנת הא־ל – ועל האופן שבו אנו צורכים, משתמשים ומשליכים לאשפה את משאביו המבורכים. אנו גם קוראים לכל בעלי האמונה להפחית באופן אישי את פליטת גזי החממה ולהפציר במנהיגים הפוליטיים לאמץ יעדים חזקים, מחייבים ומבוססי מדע להפחתת הפליטות, כדי למנוע את סכנות המשבר האקלימי.
אנו מקווים שאיום זה על ביתנו המשותף בארץ הקודש ובעולם כולו יניע מאמינים בני כל הדתות להתגבר על המתח הבין־דתי ולעבוד יחד למען טובתנו וטובת ילדינו."
מסקנות והמלצות מדיניות
אנו ניצבים בפני שלב אבולוציוני בהיסטוריה האנושית. הבחירה היא שלנו: לבחור בחיים ולשנות את הקשר שבין הבריאה לבינינו ובינינו לבין עצמנו. במקום ימים שמפלסם עולה, הבה נראה עולם המבורך במפלס עולה של מודעות לצורך להתנהג במוסריות. שינוי אקלים גלובלי עשוי להיות אתגר אלוקי עבורנו לחיות בצורה קרובה יותר לרצון העליון – הזדמנות לחיות אחרת.
ישראל והקהילה הבינלאומית עומדות בפני גשר צר מאוד, בין ריכוז טרום־תעשייתי של 280 חלקים למיליון של פחמן דו־חמצני באטמוספרה לבין 400 חלקים למיליון – רמה שכבר נחצתה ולא נראתה במשך מאות אלפי שנים.
המפתח איננו הפחד, אלא השראה ותקווה הנובעות מן הערכים הדתיים שהובילו את הציוויליזציה האנושית במשך אלפי שנים. התקווה מחזקת את יכולתן של החברות להסתגל לעולם פחות מסביר פנים, גם אם לא נצליח להימנע מכל התוצאות הפיזיות הקשות של שינויי האקלים.
עלינו לזכור את דברי הלל הזקן: "אם לא עכשיו – אימתי?"
אנשי אמונה צריכים לקרוא לממשלת ישראל:
- לקיים את התחייבויותיה הבינלאומיות להפחתת פליטת גזי חממה ולהתחייב ליעדים חדשים ושאפתניים במסגרת שיחות האקלים של האו"ם.
- לנצל את הסמכות המוסרית של מנהיגי הדת בארץ הקודש ואת אמינותם של מדענים מובילים כדי להניע קהילות ברחבי העולם לפעולות המקדמות קיימות סביבתית.
- לעודד מנהיגי דת לקדם שינויים ארגוניים ומעשיים שיסייעו בהפחתת פליטת גזי חממה ויחזקו את כוחן של הקהילות.
- לערוך אירועים ארציים ובינלאומיים בנושא אמונה ושינויי האקלים.
- לשנות את מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל כך שתתייחס לקשר בין אמונה, אקולוגיה וחיים בני־קיימא.
אודות המרכז הבין־דתי לפיתוח בר־קיימא
המרכז הבין־דתי לפיתוח בר־קיימא (www.interfaithsustain.com), שממוקם בירושלים, פועל להמריץ את המעבר לחברה אנושית בת־קיימא באמצעות המנהיגות הפעילה של קהילות האמונה. המרכז רואה בתבונה הקולקטיבית של דתות העולם בסיס לקידום דו־קיום, שלום וקיימות באמצעות חינוך ופעילות. מטרות אלו מקודמות באמצעות ארבעה פרויקטים מרכזיים: הסמינר האקולוגי הבין־דתי למעורבות, יוזמת הפלנטה המאוחדת – דת ומדע, הפרויקט הנשי לאמונה ואקולוגיה בישראל, ואקו־ישראל טורס.
הערות
חידושי הרשב"א על התלמוד הבבלי, מסכת נידה י"א ע"א; הדברים נאמרו לגבי הלכות נידה.
Kelley et al., “Climate change in the Fertile Crescent and implications of the recent Syrian drought,” Proceedings of the National Academy of Sciences USA, January 30, 2015.
הרעיונות בקטע זה לקוחים, ברשות, ממאמריו של הרב נראל באתר כנפי נשרים.