עצים, תורה ודאגה לכדור הארץ

מאת ד"ר עקיבא וולף והרב יונתן נריל¹

חומר זה הופק כחלק מפרויקט Jewcology. Jewcology.com הוא פורטל אינטרנט חדש עבור הקהילה הסביבתית היהודית העולמית. תודה לקהילת ROI על תמיכתם הנדיבה, שאפשרה את
פרויקט Jewcology.

ט"ו בשבט, "ראש השנה של העץ", נודע כיום להעלאת המודעות היהודית-סביבתית. העובדה ששנת העץ החדשה נקשרה לרגישות והערכה לסביבה הטבעית אינה מקרית. מקורות יהודיים רבים מקשרים עצים עם ניהול ראוי של כדור הארץ. הבנת תורות אלו בט"ו בשבט יכולה לעזור לנו לשפר את מערכת היחסים שלנו עם בריאתו של אלוהים, עם עולמנו.

התורה נקראת "עץ חיים" (משלי ג', יח), דבר המראה כיצד עצים מתחברים לערכים היהודיים הגבוהים ביותר.
עצים מסמלים גם סביבה בריאה ובת קיימא.

"כאשר ברא אלוהים את האדם הראשון, לקחו, הראה לו את כל עצי גן העדן, ויאמר אליו: 'ראה מעשיי, כמה יפים ומהוללים הם. ואת כל אשר בראתי, בראתי לכם. היזהר שלא לקלקל או להרוס את עולמי, כי אם תעשה זאת, לא יהיה אחריך מי שיתקן אותו.'"

מדרש זה מבדיל את עצי גן העדן – ולא את גן העדן עצמו – כדי לייצג את העולם הטבעי שברא אלוהים ואת הציווי לא להרוס אותו. עצים מסמלים גם את הסביבה ההכרחית לחיי אדם כאשר העם היהודי נכנס לארץ ישראל. המדרש מעודד אותנו לחקות את אלוהים, ומלמד:

"נאמר 'לך אחרי ה' אלוקיך' (דברים י"ב, ה'). פירוש הדבר ללכת בעקבותיו. כאשר ברא את העולם, פעולתו הראשונה הייתה נטיעת עצים, ככתוב 'ויטע אלוקים גן [עצים] בעדן' (בראשית ב, ח'). כך גם אתה, כשתבוא לארץ ישראל, נטיעת עצים צריכה להיות מעורבותך הראשונה."

ישנם מרכיבים חיוניים רבים אחרים לבני אדם בסביבה בריאה, אך מקורות אלה מזהים עצים כסמלים. עצים גם לוקח להם זמן רב לשאת פרי, ולכן אנו שותלים אותם תחילה. לפיכך, עצים מייצגים את הצרכים ארוכי הטווח של האדמה והאנשים.

המסר של "בעל תשחית" – האיסור על בזבוז והרס מיותר – מתחיל גם הוא בעצים. התורה (בדברים כ', יט-כ') מלמדת אותנו שאין לכרות עצי פרי בזמן מלחמה. היא שואלת: "האם עץ השדה הוא אדם, ללכת במצור לפניך?" השחתת עצים מובנת על ידי חכמינו ככוללת את כל טווח ההרס המיותר.

רש"י (צרפת, 1040-1105 לספירה) מפרש פסוק זה כמשמעותו שלפיכך, מכיוון שהעץ אינו אויב, אין לנו זכות להרוס אותו או לגרום לו לסבול. רבנו בחיי (ספרד, 1255-1340 לספירה) מסביר זאת כמשמעותו שלפיכך, עצים כה חשובים לאנשים עד שהם משווים לבני אדם, כלומר, הריסת עצים אלה הורסת חיי אדם, משום שהיא עלולה להרוס את החיים התלויים בהם. חכמים יהודים אלה מדגישים את השימוש של התורה בעצים כדי ליצור בנו חמלה ומודעות לתלות הדדית, שניהם חיוניים לחיים באיזון אקולוגי.

בנוסף להרס בלתי הולם, שיעורים על עצים מלמדים גם שימוש נכון במשאבים. המדרש (תנחומא, תרומה ט) מלמד שבני ישראל שתלו שתילים כשהגיעו למצרים. כאשר היהודים עזבו את מצרים, הם כרתו את העצים הללו לשימוש במקדש ה'. העצים שרו בשמחה משום שהוקמו למטרה קדושה וארוכת טווח. גם אנחנו יכולים לקדש את השימוש במשאבים שלנו בכוונה קדושה.

תורות יהודיות על עצים חלות לא רק על ישראל המקראית, אלא גם על האתגרים הסביבתיים העומדים בפנינו בעולם המודרני. כיום אנו משתמשים בעצים במגוון דרכים, יותר מאי פעם, עם השלכות עצומות על עתיד יערות הגשם, האקלים העולמי והציוויליזציה האנושית עצמה. כמה דרכים בהן נוכל להפחית את צריכת העצים שלנו הן לקנות מוצרים בכמויות גדולות ובכך להשתמש בפחות אריזות, לארגן קבלת חשבונות בנק, טלפון וחשבונות אחרים באופן אלקטרוני, ולהביא שקית בד במקום שימוש בנייר (או פלסטיק). למידע נוסף על עושר התורות היהודיות על עצים, בקרו במשאבי ט"ו בשבט של כנפי נשרים בכתובת http://canfeinesharim.org/community/shevat.php

הבאת החוכמה הזו על עצים לחיינו היומיומיים יכולה לעזור לנו להיות מודעים יותר למשאבים היקרים שניתנו לנו, ולהיות זהירים יותר לגבי האופן שבו אנו משתמשים בהם. בכך נוכל לשנות את מערכת היחסים שלנו עם העולם הטבעי, לקדש את פעולותינו היומיומיות ולטפל טוב יותר בכדור הארץ שברא אלוהים.

ד"ר עקיבא וולף כותב בימים אלה ספר, המבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, על יישום עקרון "בל תשחיט" בנושאים סביבתיים עכשוויים.

הרב יונתן נריל הוא המייסד והמנהל של Jewish Eco Seminars, אשר עוסקת ומחנכת את הקהילה היהודית בחוכמה סביבתית יהודית.

הערות:

1. דבר תורה זה עובד על ידי המחברים ואיבון מרוק מתוך "העצים במחשבה היהודית" של ד"ר עקיבא וולף ו"העצים שרו בשמחה" של רבי יונתן נריל, שניהם זמינים בכתובת http://canfeinesharim.org/community/shevat.php

1. משנה ראש השנה א', א'. זוהי דעת בית הלל.
2. מדרש קהלת רבה ז':כ"ח
3. מדרש ויקרא רבה כ"ה, ג'