שימוש קדוש: התייחסות למשאבים באופן בר-קיימא

מאמר סיכום

מאת הרב יונתן נריל

כאשר משהו נשבר, עשויה להתעורר השאלה, לתקן אותו, או להיפטר ממנו ולקנות חדש? נוכל לענות על שאלה בשאלה: אם זול יותר לקנות חדש, למה אני צריך לעבור את הטרחה של לנסות לתקן אותו? עם סחורות חומריות כה שופעות וזולות כיום, קל לזרוק דברים. אנחנו זורקים בגדים ומכשירי חשמל וקונים חדשים במקום לתקן אותם, או זורקים פריטים שמישים כי הם בני כמה שנים ואולי מיושנים בגלל מוצרים חדשים.

ההחלטה האם לעשות שימוש חוזר או להשליך חפץ נובעת בחלקה מהאופן שבו אדם מתייחס לחפצים חומריים: כחיוניים או מתכלים, הכרחיים או חד פעמיים. אנשים החיים בחברת צריכה מתייחסים לחפצים חומריים בצורה שונה בתכלית ממה שאנשים עשו בזמנים עברו.[2] תורות יהודיות עתיקות יומין חושפות חזון יהודי ל"שימוש קדוש" בעולם החומרי וקשורות עמוקות לצורך של ימינו בניצול בר-קיימא של משאבים.

נתחיל עם חכם התלמוד רבי יוחנן בן זכאי. על ערש דווי, הוא הורה לתלמידיו להוציא את הכלים מחדרו שמא יזדהמו על ידי גופתו, וכך לא יהיו שמישים.[3] במאה ה-20, רבי יעקב קנייבסקי, הגאון הסטייפלר, הורה לילדיו ליישר מסמר כפוף ולהשתמש בו בבניית הסוכה שלהם כדי שלא תתבזבז. דוגמאות אלה מראות את הקשר שהיה לחכמינו עם חפצים חומריים, ואת המאמץ שהשקיעו בשימוש קדוש בהם.

מקורות יהודיים שופעים בדוגמאות לשימוש חוזר בחפצי קדושה. חכמי התלמוד רב אמי ורב אסי קבעו בנוגע לשימוש חוזר בלחם קדוש, "מכיוון שנעשתה בו מצווה אחת, יש להשתמש בו למצווה אחרת" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות לט ע"ב). העיקרון מתבטא במספר מנהגים יהודיים אחרים, כולל המנהג להשתמש בהדס מצרור הלולב (ארבעה מינים) של סוכות כריח נעים להבדלה.

סיפור על יעקב האב גם מעניק פרספקטיבה לאופן שבו אנו אמורים להשתמש במשאבים שלנו. לפני המפגש האפי בין יעקב לעשו, יעקב הביא את משפחתו ורכושו מעבר לנחל. הוא חזר בלילה לצד השני של הנחל, והתורה מספרת כי: "וַיַּשְׁאַר יַעֲקֹב לבד". הרבנים מבינים שיעקב חצה את הנחל שוב בלילה כדי לאסוף כמה כלים קטנים ששכח להביא (תלמוד בבלי, חולין, צ"א ע"א). מדוע יעקב, שניצב בפני עימות קרוב עם עשו ומיליצייתו בת 400 איש, השאיר את משפחתו לבדה ופגיעה בלילה כדי לאסוף כמה צלוחיות נשכחות?

המוזרות שבפעולתו של יעקב הופכת מובנת כאשר בוחנים את השקפת עולמו של יעקב: הוא האמין שכל דבר שברשותו מגיע מאלוהים, יש לו מטרה מסוימת ויש להשתמש בו במלוא הפוטנציאל שלו. כפי שמסביר פירוש אורחות צדיקים, כל פריט חומרי שאדם צדיק משתמש בו הוא אמצעי לתיקון רוחני בעולם.[4]

יעקב חזר לקחת את הכלים כדי להבטיח שהפוטנציאל המלא שלהם יתממש. הצדיקים האמיתיים מכירים בערכם של רכושם שניתנה להם על ידי אלוהים, ונזהרים איתם מאוד, לא משנה כמה קטנים או חסרי משמעות הם לכאורה. שימוש חוזר הוא המסר שלהם.

נקודת מבט זו זרה לאורח החיים ה"חד-פעמי" הנוכחי שלנו, שיש לו השלכות סביבתיות מוחשיות. לדוגמה, האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית העריכה כי מדי שנה, בני אדם משליך 6.4 מיליון טונות של פסולת ימית לאוקיינוסים.[5] פסולת זו מסבכת את חיי הים ופוגעת בבעלי חיים ימיים כמו צבי ים, עופות ים ויונקים ימיים שבאים לאכול את הפסולת, על פי תוכנית הפסולת הימית של המינהל הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה של ארה"ב (NOAA). יתר על כן, NOAA מציינת כי פסולת ימית עלולה לפגוע בבתי גידול ימיים חשובים כמו שוניות אלמוגים, אשר "משמשות כבסיס למערכות אקולוגיות ימיות ולכן הן קריטיות להישרדותם של מינים רבים אחרים".[6] בני אדם תלויים בחיים ימיים בריאים לצריכת מזון. ואכן, מדינות מסוימות קוצרות מהאוקיינוסים אחוז משמעותי מהצריכה התזונתית שלהן.

איך ייתכן שאנחנו מייצרים כל כך הרבה פסולת? זה מחזיר אותנו לכלי השיט הקטנים – שקית ניילון אחת בקופה, או פריט אחד שיכולתי לתקן – כפול עשרות שנים של צריכה כזו ועכשיו מיליארדי אנשים. דברים מצטברים. העובדה שיעקב חזר לקנות שניים או שלושה כלי שיט מלמדת אותנו שדברים קטנים חשובים. ראיית הערך הגבוה יותר של חפצים משנה את האופן שבו אנו משתמשים בהם. בעוד שמיחזור הוא לעתים קרובות שם נרדף ל"ירוק", פעולות בעלות השפעה סביבתית גדולה בהרבה כוללות צמצום מה שמשתמשים בו מלכתחילה, ושימוש חוזר במה שכן משתמשים בו.[7] מכאן הביטוי "צמצום, שימוש חוזר, מיחזור".

השפע והשפע של החברה המערבית כיום מציבים אתגר סביבתי ודתי כאחד – להימנע מבזבוז מיותר ולהשתמש במשאבי העולם הפיזי בצורה קדושה. אם נעמוד במשימה, נוכל לגלות תגמולים פיזיים ורוחניים כאחד באמצעות "השימוש הקדוש" שלנו בעולם החומרי.

הערות:

1. המחברת מבקשת להודות לאבון מרזוק על הערותיה העריכה המועילות בפיתוח מאמר זה.
2. למידע נוסף בנושא זה, ראו פסולת וחוסר: היסטוריה חברתית של אשפה, מאת סוזן סטרסר, הנרי הולט ושות', 2000.
3. תלמוד בבלי, ברכות כח ע"ב.
4. אורחות צדיקים על בראשית לב, כד. פרשן תורה רבני אנונימי מימי הביניים.
5. צוטט בדו"ח "פסולת ימית: אתגר עולמי" (2009), שהוכן במסגרת שותפות בין ארגון שימור האוקיינוסים לתוכנית הימים האזורית של תוכנית הסביבה של האו"ם.
6. פסולת ימית מפלסטיק
7. ראו את Zerowaste.org ואת Leave No Trace המספקים מידע חשוב על התייחסות לפסולת.