מאת הרב נועם יהודה סנדור
שמיטה, שנת השמיטה, כוללת מספר מתרי"ג מצוות התורה.1 בדומה למצוות מנוחה כל שבעה ימים בשבת, שמיטה לא רק מספקת יתרונות פיזיים אלא גם מאפשרת לאנושות להתפתח מבחינה רוחנית ולחוות את אחדות הבריאה. נראה שהיא גם נועדה לשנות את האופן שבו אנו מתייחסים לכדור הארץ.
עם אתגרי הסביבה של ימינו, מצוות אלו עשויות להיות רלוונטיות ונחוצות כיום יותר מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה היהודית והעולמית.
בעוד שחוקי השמיטה ליהודים החיים בישראל רבים ומורכבים למדי, ישנן ארבע מצוות עיקריות:
- המצווה הראשונה היא שהארץ תנוח, כפי שנאמר בתורה, "ושבת הארץ שבת לה'".2 זה קורה על ידי אנשים שנמנעים מנטיעת, גיזום, חרישה, קציר או עיסוק בכל צורה אחרת של עבודה באדמה.
- המצווה השנייה של שמיטה היא שכל תוצרת השנה השביעית היא הפקֶר – ללא בעלים וחופשית.
- המצווה השלישית היא שיהודים ימחקו חובות שטרם נפרעו זה מזה.
- המצווה הרביעית היא לקדש את כל תוצרת השנה השביעית על ידי טיפול בה בכבוד, צריכתה בשלמותה ולא לעשות איתה שום עסק.
שמיטה עוזרת לנו להבין שכדור הארץ אינו רק משאב שיש להשתמש בו ולהשתמש בו לרעה. אם אנו רוצים לחיות על האדמה, באחריותנו לתת לה לנוח. שמיטה יכולה גם לעזור לנו להרהר בקדושת המזון שלנו, ולעזור לנו להתחבר למקור הכל.
כאשר אנו נמנעים מעבודת האדמה במהלך שנת השמיטה ומוותרים על הבעלות על תוצרתה, אנו מכירים בכך שאיננו בעלי האדמה.3 זוהי תובנה מכרעת לעולמנו המודרני. היא מספקת לנו את ההזדמנות להשתחרר מהמרדף המתמיד אחר סחורות ועושר חומריים – ומהאשליה האלילית שהם מסמלים את ערכנו ואת ערך קיומנו.4
הפרשן והפילוסוף הגדול הרמב"ם (ספרד, 1135-1204) כתב שחלק מחוקי שנת השמיטה "נועדו להפוך את הארץ לפורייה וחזקה יותר על ידי מתן חורשה".5 התורה מזהירה אותנו שאם לא נשמור את מצוות שמיטה, "ותיהנה הארץ את שבתותיה"6 – כאשר נגורש ממנה והיא תשכב צחיחה.
האופן שבו אנו מתייחסים לאדמה כיום משקף את העובדה שהאנושות טרם למדה את לקחי שמיטה. לדוגמה, שיטת "קיצוץ ושריפה" של פינוי אדמות לחקלאות, המופעלת ברחבי העולם על ידי מגדלי בקר קטנים וגדולים כאחד, כוללת כריתת הצמחייה של חלקת אדמה ומתן אפשרות לייבושה, ולאחר מכן היא נשרפת. אדמות היער המנוקות מעובדות לאחר מכן במשך מספר עונות עד שהיבולים יורדים על האדמה השברירית והענייה בחומרים מזינים, המשמשת למרעה לבקר עד שהיא מתכלה עוד יותר, ולאחר מכן ננטשת.
שיטת חקלאות זו היא גורם משמעותי לכריתת יערות טרופיים. הערכת משאבי היערות העולמית לשנת 2005 של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) מדווחת כי כריתת יערות "נמשכת בקצב מדאיג – כ-13 מיליון דונם (או 32 מיליון אקרים) בשנה".7 כפי שמציין ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, "כריתת יערות גורמת נזק סביבתי בל יתואר, משחררת מיליארדי טונות של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה ודוחפת אלפי מיני חיים להכחדה מדי שנה".8
כאשר אנו מרוויחים מההידרדרות הזו של האדמה על ידי צריכת הבשר, התוצרת או העץ שמקורם בה, אנו תורמים להרסה ארוך הטווח כמקור המגוון הביולוגי הגדול ביותר בעולם ומייצב את האקלים העולמי. אמנם איננו עוברים ישירות על חוקי שמיטה, אך אנו מדגימים שלא למדנו את הלקחים ממנה.
שמיטה מלמדת אותנו על צרכי הארץ, על אחריותנו כלפי כדור הארץ וכלפי אנשים אחרים, ועל קדושת העולם. החברה של ימינו זקוקה מאוד לחוכמה זו, לא רק כדי לטפל בארץ עצמה, אלא כדי לשמר אותה לעתיד בני האדם. כיצד נוכל להביא את החוכמה הזו לחיינו ולעולם? הנה כמה רעיונות.
ראשית, עקבו אחר שנת השמיטה כדי שתוכלו להיות מודעים למחזוריות הארץ. שנת השמיטה הבאה תתחיל בראש השנה התשע"ה (ספטמבר 2014). למרות שסביר להניח שאינכם חקלאים בישראל, חשבו על המשמעות של שנת שמיטה, ומה היא יכולה להיות עבורכם באופן אישי. שנית, שמיטה היא מחזור הכולל גם שנות "עבודה וחקלאות" וגם "שנות מנוחה". לכן, ערכי השמיטה יכולים גם להעשיר את החשיבה שלנו מדי יום, לא רק במהלך שנת השמיטה.
בהתחשב בהשפעות המשמעותיות שיש לחברה שלנו על האדמה כיום, יש הרבה מה לעשות כדי לתקן זאת באמצעות ערכים המשקפים מערכת יחסים עמוקה ומשמעותית יותר עם האדמה. לדוגמה, נוכל לשקול לאכול אוכל בריא, אורגני ומקומי יותר, על מנת להתחבר לאדמה בה אנו חיים.
שמיטה מייצגת אידיאל – חזון שיכול להניע אותנו להתייחס לעולם סביבנו ולפירותיו בקדושה הראויה. מי ייתן והעם היהודי יגלה את חוכמת השמיטה ויחלוק אותה עם העולם.
נועם יהודה סנדור, במקור משרון, מסצ'וסטס, זכה ללמוד במגוון סמינרים בישראל. לאחרונה למד בישיבת תורת יוסף המבתר באפרת, שם קיבל את הסמכתו לרבנות. כיום הוא מתגורר במלבורן, אוסטרליה, עם אשתו ושלושת ילדיו, שם הוא משמש כרב הקמפוס במכללת ליבלר יבנה וכסגן רב בבית הכנסת המעין.
משאב זה הוא חלק משנת הלמידה היהודית בנושא הסביבה של כנפי נשרים, בשיתוף פעולה עם Jewcology.com, בתמיכת קהילת ROI, קהילה של צעירים וחדשנים יהודים שנוסדה על ידי לין שוסטרמן, וקרן Shedlin Outreach.
הערות:
- על פי ספירתו של רבי אהרן הלוי מברצלונה בספר החינוך, חמש מהמצוות (#326-330) בנוגע לשמיטה כוללות אי עיבוד אדמה או עצים, אי כריתת יבולים, אי איסוף פירות כרגיל, וספירת שבעה מחזורי שמיטה. מצוות אחרות קשורות למחיקת חובות.
- ויקרא כ"ה:ב
- תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין ל"ט ע"א
- אברבנאל, הרב דון יצחק, נחלת אבות, ה, יא
- מדריך הנבוכים, ג':39, עמ' 553, תרגום מאת שלמה פינס, 1963
- ויקרא כו:ל"ד
- הדו"ח מתואר כ"הערכה המקיפה ביותר עד כה של משאבי יער, שימושיהם וערכם, המכסה 229 מדינות וטריטוריות בין השנים 1990 ו-2005". זמין באינטרנט בכתובת ftp://ftp.fao.org/docrep/fao/008/A0400E/A0400E00.pdf
- "גידול בקר וכריתת יערות", סיכום מדיניות בעלי חיים מס' 3, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, 2006, זמין באינטרנט בכתובת ftp://ftp.fao.org/docrep/fao/010/a0262e/a0262e00.pdf