תניח לארץ: לקחים משמיטה, שנת השמיטה

מאת הרב נועם יהודה סנדור

בגן עדן, אנשים חיו בהרמוניה עם כדור הארץ. הרמוניה זו הייתה ביטוי טבעי לתודעה המוגברת של האנשים. הגאון מוילנה (1720-1797) כתב:

האור שנברא ביום הראשון היה האור שבעזרתו ראה אדם מקצה הבריאה ועד קצהו. אור מקורי זה הוא אור התודעה (אור השכל), האור המאיר את התודעה. דרכו אדם תפס ותפס את כל היקום.1

אדם, שראה את "הבריאה מקצה אחד ועד קצהו", ראה את הארץ ואת כל הבריאה כגילוי מאוחד של רצון האל. בהארה של מודעות זו, הקשר בין אנשים לכדור הארץ היה אינטימי, המבוסס על אהבה וכבוד. אנשים "יעבדו וישמרו" על הארץ, ובתורו, הארץ תפרנס ותזין את כל תושביה.

כאשר אדם וחוה אכלו מעץ הדעת טוב ורע, הרמוניה זו התנפצה והקשר בין האנושות לכדור הארץ נותק. השם הזהיר אותם כי לאכילה מהעץ יהיו השלכות, "כי ביום אכלך ממנו מות תמות".² אולם, רצונם להפיק תועלת גבר על תחושת האחריות שלהם וסימן אותם לתוצאות ההרסניות של מעשיהם.

אך איננו חסרי אונים אל מול התודעה השבורה הזו. כשם שהתורה היא מדריך לתיקון היחסים בין גברים לנשים, אחים ואחים, אומה לאומה, כך גם התורה מכילה בתוכה מצוות שמטרתן לרפא את השבר ביחסה של האנושות לכדור הארץ. שמיטה, שנת השמיטה, כוללת מספר מתרי"ג מצוות התורה.³. עם האתגרים הסביבתיים של ימינו, מצוות אלו עשויות להיות רלוונטיות ונחוצות כיום יותר מאשר בכל זמן אחר בהיסטוריה היהודית והעולמית.

בעוד שחוקי השמיטה ליהודים החיים בישראל רבים ומורכבים למדי, ישנן ארבע מצוות עיקריות:

1. המצווה הראשונה היא שהארץ תנוח, כפי שנאמר בתורה, "ושבת הארץ לה'".⁴ זה קורה על ידי אנשים שנמנעים מנטיעת, גיזום, חרישה, קציר או עיסוק בכל צורה אחרת של עבודה באדמה.
2. המצווה השנייה היא שכל תוצרת השנה השביעית היא הפקֶר – חסרת בעלים וחופשית.
3. המצווה השלישית היא שיהודים ימחקו חובות שטרם נפרעו זה מזה.
4. המצווה הרביעית היא לקדש את כל תוצרת השנה השביעית. אנו עושים זאת על ידי טיפול בה בכבוד, צריכתה המלאה, ואי-עשיית עסקים איתה.

נחקור כל אחת מהמצוות הללו בניסיון להבין את חוכמתן הנצחית ואת יישומן בעולם של ימינו – עולם הזקוק נואשות לשינוי בתודעה הקולקטיבית שלנו.

הארץ תנוח

המצווה הראשונה, ש"תנוח הארץ שבת לה'" היא מצווה מסתורית. ראשית, הפסקת העבודה המחייבת התורה מספקת זמן לאנושות לעסוק ברוחניות, בין אם באמצעות לימוד תורה ובין אם באמצעות התבוננות בעולם.⁵ עם זאת, מצווה זו אינה מתמקדת רק בהתפתחות העם היהודי. הפרשן והפילוסוף הגדול הרמב"ם (ספרד, 1135-1204) כתב כי חלק מחוקי שנת השמיטה "נועדו להפוך את הארץ לפורייה וחזקה יותר על ידי מתן בור."⁶ הרב הראשי ג'ונתן סאקס מעיר בהתבסס על הוראה זו כי "בני ישראל נצטוו לשמר את האדמה על ידי מתן שנות בור תקופתיות לה ולא לרדוף אחר רווח לטווח קצר במחיר של שממה ארוכת טווח."⁷ ואכן, מחקר על האופן שבו בור של שנה אחת משפיע על איכות הקרקע הראה כי איכות הקרקע עולה בשנים שלאחר מכן.⁸

עם זאת, התורה אינה אומרת רק "תנוחת הארץ"; אלא, היא אומרת "תנוחת הארץ שבת לה'". כמו המצווה לנוח כל שבעת ימים בשבת, שמיטה לא רק מספקת יתרונות פיזיים אלא גם מאפשרת לאנושות להתפתח מבחינה רוחנית ולחוות את אחדות הבריאה. נראה שהיא גם נועדה לשנות את האופן שבו אנו מתייחסים לכדור הארץ.

כדור הארץ אינו רק משאב שיש להשתמש בו ולהשתמש בו לרעה. אם אנו רוצים לחיות על הארץ, באחריותנו לתת לה לנוח. התורה מזהירה אותנו שאם לא נשמור את מצוות שמיטה, "ותיהנה הארץ את שבתותיה"⁹ – כאשר נגורש ממנה והיא תשכב צחיחה. זוהי תוצאה, שכן הארץ תנוח ללא קשר למעשינו. אם אנו רוצים לחיות על הארץ הזו ולקבל מחיה והגנה, עלינו להפנים את האחריות הכרוכה במערכת יחסים.

הרב מנחם פרומן (בן זמנו, ישראל) אמר, "אני מרגיש שיש משהו עמוק מאוד באהבה בין אדם לאדמה… האדם עשוי מעפר ואל עפר ישוב. הקשר בין אדם לאדמתו הוא הקשר למקור חייו. קשר זה יכול לנבוע מאהבה או שהוא יכול לנבוע מרכושנות: כלומר שאתה רוצה להיות בעל הארץ, לשלוט בה."¹⁰

בעלות ושחרור

בספר בראשית אומר אלוהים לאדם: "בזיעת אפיך תאכל לחם".¹¹ במשך אלפי שנים, האנושות הזיעה בניסיון להשיג מחיה מהאדמה. כעת, דמיינו לרגע שאחרי כל הדם, הזיעה והדמעות שחקלאי השקיע באדמה, הוא או היא מצווים לא לקצור תוצרת במשך שנה שלמה. במקום זאת, לחקלאי זה נאמר לוותר על כל בעלות ולתת לנזקקים ולבהמות להיכנס לחוותיהם ולאכול את מה שהם צריכים. יהיה קשה לכל אדם לוותר על האדמה בה טיפל וממנה התעשר במשך שש שנים. המצווה השנייה של שמיטה היא שכל התוצרת של השנה השביעית היא הפקר – ללא בעלים וחופשית.

עכשיו, דמיינו שאתם מלווה את המשכורת שהרווחתם בעמל רב למישהו נזקק. אולם, במקום לגבות את החוב, בתחילת השנה השביעית אתם נדרשים לפטור מכל הסכמים כספיים ולשחרר את הכסף שציפיתם לקבל בחזרה.¹² איזה אתגר זה לוותר על הכסף שהלווינו לאחרים נזקקים! המצווה השלישית היא שיהודים ימחקו חובות שטרם שולמו זה עם זה.

ביטויים כאלה של חוסן הם דוגמאות נפלאות לכך שהמדרש מתאר את אלו השומרים על חוקי השמיטה כ"לוחמים גיבורים העושים את רצונו".¹³ המצווה השנייה והשלישית של שמיטה עוזרות לנו לכוון אותנו מחדש להבטיח שכל חלק בחברה יטופל, ובמיוחד העניים והנזקקים. אנו לומדים גם על הרגישות הרבה הנדרשת מאיתנו לכל היצורים החיים, שכן עלינו לדאוג לחיות השדה ולהנגיש להם את תוצרתנו. במשך שנה שלמה אנו מצווים לא להתמקד בצמיחה הכלכלית שלנו ובהרחבת נכסינו, אלא עלינו למקד את כל משאבינו באחרים.¹⁴

חוקים אלה נועדו גם לשנות את מערכת היחסים שלנו עם הנכסים החומריים בחיינו. מעבר לסיפוק הצרכים הבסיסיים ביותר שלנו, כדור הארץ נברא כדי שנהנה ממנו.¹⁵. באמצעות עיסוק בגשמיות, בין אם אוכלים תפוז, מטיילים בטבע או מהרהרים בחוקי הטבע המורכבים, אנו יכולים לחוות את החוכמה והיופי שאלוהים השקיע בבריאה שלו ולהגיע למודעות מסוימת לגדולתו. עם זאת, כפי שציינו קודם לכן, לעתים קרובות מדי האנושות אינה מתייחסת לגשמיות כגילוי של רצון האל. אז איננו מתייחסים אליה בכבוד שהוא דורש, אלא כאל משאב חיצוני שיש להשתמש בו ולנצל אותו לרעה. בכך אנו יכולים לשכוח ש"הארץ וכל מלואה הוא לאל".¹⁶

כאשר אנו נמנעים מעבודת האדמה במהלך שנת השמיטה ומוותרים על הבעלות על תוצרתה, אנו מכירים בכך שאיננו בעלי האדמה.¹⁷ זוהי תובנה מכרעת לעולמנו המודרני. היא מספקת לנו את ההזדמנות להשתחרר מהמרדף המתמיד אחר סחורות ועושר חומריים – ומהאשליה האלילית שהם מסמלים את ערכנו ואת ערך קיומנו.¹⁸

קידוש המזון

"והייתה תבואת הארץ לשבת לכם לאכלה לכם לכם ולעבדך ולשפחתך ולשכירך ולגורך אשר יושב עמך ולבהמתך ולבהמתך אשר בארצך כל התבואה תהיה לאכלה." ¹⁹ פסוקים אלה משמשים כמבוא לקטגוריה הרביעית של שמיטה: חוקי קדושת תבואת השנה השביעית, הנקראת קדושת שביעית. כל התוצרת הגדלה בשנה השביעית היא "אוכל לכם", כלומר, יש להשתמש בה רק כמאכל. יש לטפל בתבואה בכבוד, לצרוך אותה במלואה ולא להשתמש בה למטרות עסק. ²⁰ החוקים הנוגעים לקדושת תבואת השנה השביעית מורכבים למדי, אולם אפילו היכרות שטחית עם החוקים יכולה להביא אותנו לתובנה משמעותית בנוגע ליחסנו עם מוצרים חומריים.

קדושה, שמתורגמת כקדושה או קדושה, פירושה למעשה נפרד. כלומר, חפץ, מקום או רגע בזמן שונים מטבעם בגלל הקדושה שלו, והיחס שלנו אליו חייב לשקף את "נפרדותו". לדוגמה, יום השבת הוא קדוש, נפרד ושונה מכל שאר הימים. כך גם, תוצרת הגדלה בשנת השמיטה היא קדושה, ועלינו להתייחס אליה ככזו.

רבי משה חיים לוצאטו (הידוע כרמח"ל, איטליה, 1707-1746) הסביר שקדושה של משהו מובילה אותנו למודעות לכך שהכל נברא על ידי ה'. דרך מודעות זו, אנו חווים קרבה אינטימית אליו, אפילו כשאנו עוסקים במעשים פיזיים כמו אכילה או עבודה.²¹ שמיטה יכולה לעזור לנו להרהר בקדושת המזון שלנו ובכל הדברים, ולעזור לנו להתחבר למקור הכל. נקודת מבט חדשה זו יכולה לעזור לנו להתייחס בצורה שונה לכל משאבי העולם סביבנו.

חוסר השמיטה והשפעתו על כדור הארץ

המודעות לכך שלקרקע יש צרכים, שיש קדושה בכל דבר, ושאנו נמצאים בקשר עם הארץ, הן מושגים זרים למדי לתרבות הצריכה בת זמננו. כיום מקובל, ואף מעודד, לצרוך מבלי להתחשב בקדושת המשאבים שלנו או במזון שלנו. האופן שבו אנו מתייחסים לאדמה כיום משקף שהאנושות טרם למדה את לקחי שמיטה.

כריתת היערות של חלקים נרחבים מיערות כדור הארץ מדגימה זאת בבירור. הערכת משאבי היערות העולמית לשנת 2005 של ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות (FAO) מתארת ​​כיצד כריתת היערות "נמשכת בקצב מדאיג – כ-13 מיליון דונם (או 32 מיליון אקרים) בשנה".²² מחקר אחר מציין כי מאז שנות ה-90, "אופי הרס היערות הטרופיים השתנה. במקום להיות נשלט על ידי חקלאים כפריים, כריתת היערות הטרופיים מונעת כיום במידה רבה על ידי תעשיות גדולות וגלובליזציה כלכלית, כאשר פעולות עץ, פיתוח נפט וגז, חקלאות בקנה מידה גדול ומטעי עצים אקזוטיים הם הגורמים השכיחים ביותר לאובדן יערות".²³

אחד הגורמים לכריתת יערות טרופיים, במיוחד באמריקה הלטינית, הוא הביקוש הגובר לבשר בקר.²⁴ שיטת "קיצוץ ושריפה" של פינוי אדמות לחקלאות, המופעלת ברחבי העולם על ידי מגדלי בקר קטנים וגדולים כאחד, כוללת כריתת הצמחייה של חלקת אדמה ומתן אפשרות להתייבש, ולאחר מכן היא נשרפת. אדמות היער המנוקות מעובדות לאחר מכן במשך מספר עונות עד שהיבולים יורדים על האדמה השברירית והענייה בחומרים מזינים, המשמשת למרעה לבקר עד שהיא מתכלה עוד יותר, ולאחר מכן ננטשת.

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מציין כי "כריתת יערות גורמת לנזק סביבתי בל יתואר, משחררת מיליארדי טונות של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה ומובילה להכחדה של אלפי מיני חיים מדי שנה".²⁵ כריתת יערות גשם ולאחר מכן חקלאות ורעיית בקר על קרקעות חלשות משפיעות אפוא על המגוון הביולוגי ועל האקלים העולמי.

יישום שמיטה כיום

שמיטה מלמדת אותנו על צרכי הארץ, על אחריותנו כלפי כדור הארץ וכלפי אנשים אחרים, ועל קדושת העולם. החברה של ימינו זקוקה מאוד לחוכמה זו, לא רק כדי לטפל בארץ עצמה, אלא כדי לשמר אותה לעתיד בני האדם. כיצד נוכל להביא את החוכמה הזו לחיינו ולעולם? ישנם מספר דברים שאנו יכולים לעשות.

ראשית, עקבו אחר שנת השמיטה כדי שתוכלו להיות מודעים למחזורי הארץ. שנת השמיטה הבאה תתחיל בראש השנה התשע"ה (ספטמבר 2014). למרות שסביר להניח שאינכם חקלאים בישראל, חשבו על המשמעות של שנת שמיטה, ומה המשמעות שלה עבורכם באופן אישי. שנית, כהכנה לשמיטה, שקלו כיצד תרצו לציין תקופה זו בחייכם. האם תרצו להפריש כספים נוספים לצדקה, או להקדיש זמן נוסף במהלך השנה כדי להעריך ולקדש את מזונכם? אמנם פעילויות אלו אינן חובה, אך הן יכולות להעשיר את המנהג היהודי שלכם ולעזור לכם להתחבר למחזור השמיטה.

שלישית, שמיטה היא מחזור הכולל גם שנות "עבודה וחקלאות" וגם "שנות מנוחה". לכן, ערכי השמיטה יכולים גם להעשיר את החשיבה שלנו מדי יום, לא רק במהלך שנת השמיטה. בהתחשב בהשפעות המשמעותיות שיש לחברה שלנו על האדמה כיום, יש הרבה מה לעשות כדי לתקן זאת באמצעות ערכים המשקפים קשר עמוק ומשמעותי יותר עם האדמה. אנו יכולים להפחית את אכילת הבשר שלנו, ולוודא שמוצרי העץ שלנו (כולל נייר) מגיעים ממקורות בני קיימא. ייתכן שנשקול לאכול אוכל בריא, אורגני ומקומי יותר, על מנת לחבר את עצמנו לאדמה בה אנו חיים.

מַסְקָנָה

המיסטיקן היהודי רבי ברכיא (המאה ה-11, צרפת) לימד שאלוהים השאיר במקומו "שביעית" מהאור המקורי שאלוהים ברא.²⁶ זהו אור השבת, אותו אור שאדם "ראה מקצה הבריאה ועד קצהו", "האור המאיר את התודעה".²⁷ כל שבעה ימים אנו מצווים לנוח, להימנע מלעשות את עניינינו כרגיל. אנו עושים זאת כדי שנוכל להקדיש את עצמנו לצמיחה רוחנית ואולי לקבל הצצה לאור הזה ולחוות את התגלותו של אלוהים בעולם סביבנו. עם זאת, כפי שמסביר רבי ברכיא, בסופו של דבר יגיע הזמן שבו האור יתגלה לצדיקים בכל תפארתו. אלה שיזכו לכך יראו את כל מה שקיים כגילוי של אלוהים, לא רק אחד לשבעה, אלא בכל יום.

מצוות שמיטה היא גם גילוי של אור השבת הזה, שכן היא "שבת לה'". למרות שהמצווה מגיעה רק כל שבע שנים וחלה רק על ארץ ישראל, השינוי התודעתי שלמדנו עליו אינו כבול לזמן ולמרחב. מדובר בחשיפת המציאות הקיימת בכל רגע – עולם שנברא ומנוהל על ידי אלוקים.

אחד השורשים הרוחניים של המשבר הסביבתי שאנו מתמודדים איתו כיום הוא ביטול הקדושה של העולם החומרי – חוסר היכולת לראות את הדברים סביבנו ואת העולם הזה כמתנות יקרות שנבראו על ידי אלוהים. עם זאת, ככל שאנו לומדים על מסר השמיטה ומקדישים את עצמנו להפנמת האמיתות הנצחיות של התורה, מעט יותר אור זורח דרכנו ואנו מתקרבים צעד אחד לזמן שבו גם האנושות וגם הארץ ינוחו בהרמוניה זו עם זו בשבת האולטימטיבית.

שמיטה מדגימה שכדור הארץ זקוק למנוחה כצורך אקולוגי, כשם שבני אדם זקוקים למנוחה כצורך רוחני. שמיטה מייצגת אידיאל, פרספקטיבה מורחבת המחפשת משמעות בכל החוויות ומניעה אותנו להתייחס לעולם סביבנו ולפירותיו בקדושת הראויה. העולם זקוק נואשות לחוכמה שתעזור לנו ללמוד להתייחס אחרת לארץ. מי ייתן והעם היהודי יגלה זאת ויחלוק אותה עם העולם.

נועם יהודה סנדור, במקור משרון, מסצ'וסטס, זכה ללמוד במגוון סמינרים בישראל. לאחרונה למד בישיבת תורת יוסף המבתר באפרת, שם קיבל את הסמכתו לרבנות. כיום הוא מתגורר במלבורן, אוסטרליה, עם אשתו ושלושת ילדיו, שם הוא משמש כרב הקמפוס במכללת ליבלר יבנה וכסגן רב בבית הכנסת המעין.

משאב זה הוא חלק משנת הלמידה היהודית בנושא הסביבה של כנפי נשרים, בשיתוף פעולה עם Jewcology.com, בתמיכת קהילת ROI, קהילה של צעירים וחדשנים יהודים שנוסדה על ידי לין שוסטרמן, וקרן Shedlin Outreach.

הערות:

1. אדרת אליהו, בראשית אלף, על דרך הרמז, עמ. 37 מהדורות ישנות. תרגום רבי אברהם סאטון
2. בראשית ב':17
3. על פי ספירתו של רבי אהרן הלוי מברצלונה בספר החינוך, חמש מהמצוות (#326-330) בנוגע לשמיטה כוללות אי עיבוד אדמה או עצים, אי כריתת יבולים, אי איסוף פירות כרגיל, וספירת שבעה מחזורי שמיטה. מצוות אחרות קשורות למחיקת חובות.
4. ויקרא כ"ה:ב
5. ויטאל, רבי חיים, ספר עץ הדעת טוב, בהר כ"ה, א, תקמ"א.
6. מדריך הנבוכים, ג':39, עמ' 553, תרגום מאת שלמה פינס, 1963
7. כבוד השוני: כיצד להימנע מהתנגשות הציוויליזציות מאת הרב הראשי לורד ג'ונתן סאקס, Continuum: לונדון, 2002, עמ' 167-8
8. "שמיטה ואיכות הקרקע", מאת ג'מה הארווד, עבודת גמר לתואר ראשון בגיאוגרפיה, אוניברסיטת נוטינגהאם, אנגליה, 2011, המבוססת על מחקר שנערך בישראל. השיפור באיכות הקרקע ניכר ברמות הבר-קרבונט, המוליכות החשמלית והסידן.
9. ויקרא כו:ל"ד
10. הארץ, "לרב מנחם פרומן מהגדה המערבית יש את הפתרון לסכסוך", מאת איילת שני, 20.7.12, באתר http://www.haaretz.com/weekend/magazine/the-west-bank-s-rabbi-menachem-froman-has-the-solution-to-the-conflict.premium-1.452325
11. בראשית ג':יט
12. בימי הלל הזקן (110 לפנה"ס – 10 לספירה), אנשים הפסיקו לתת הלוואות בשנה השישית כדי להימנע מפטורת ההלוואה בתחילת שנת השמיטה. מכיוון שפעולה זו הייתה בניגוד למצווה שלא לעכב הלוואות לפני שמיטה, הלל הזקן ייסד את מה שמכונה פרוזבול, שבו חובות נמסרו לבית דין יהודי כדי שהנושה הבודד לא יגבה את ההלוואה, דבר שאסור לאחר שמיטה. במקום זאת, בית הדין, שאינו מחויב בחוק זה, היה גובה את החוב. ראה תלמוד בבלי, מסכת גיטין לו ע"א.
13. מדרש ויקרא רבא, ויקרא א, א, ביאור תהילים י"ג כ"א.
14. רמב"ם, מורה נבוכים, חלק ג', פרק ל"ט, פירוש על שמות כ"ג, י'
15. רבי חיים ויטאל, עץ חיים שער הקללות פרק א'
16. תהילים כ"ד, א'. אולם, תהילים קי"ו, ט"ז קובע: "השמים שמיים לה', והארץ נתן לבני אדם". התלמוד מיישב את המתח לכאורה בין פסוקים אלה.
17. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין ל"ט ע"א
18. אברבנאל, הרב דון יצחק, נחלת אבות, ה, יא
19. ויקרא כ"ה:6-7
20. טוקאצ'יקנסקי, רבי יחיאל מישל, הלכות שבית פרק ה, א.
21. לוצאטו, רבי משה חיים, מסילת ישרים פרק כ"ו
22. הדו"ח מתואר כ"הערכה המקיפה ביותר עד כה של משאבי יער, שימושיהם וערכם, המכסה 229 מדינות וטריטוריות בין השנים 1990 ו-2005". זמין באינטרנט בכתובת ftp://ftp.fao.org/docrep/fao/008/A0400E/A0400E00.pdf
23. באטלר, רט א. ולורנס, וויליאם פ. (אוגוסט 2008). "אסטרטגיות חדשות לשימור יערות טרופיים". מגמות באקולוגיה ואבולוציה, כרך 23, מס' 9. עמ' 469–472. מחקר שניתח את הגורמים לכריתת יערות ברחבי העולם, המבוסס על מחקרים קודמים רבים, הגיע למסקנה כי לא ניתן לייחס גורם יחיד לכריתת יערות, אלא שהגורמים ספציפיים לאזור. ראו הלמוט ג'יי גייסט ואריק פ. למבין (פברואר 2002). "גורמים קרובים וכוחות מניעים בסיסיים לכריתת יערות טרופית". ביו-סיינס, כרך 52, מס' 2. עמ' 143–150. http://www.freenetwork.org/resources/documents/2-5Deforestationtropical.pdf הערכת משאבי היערות הגלובלית לשנת 2005 של ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות, שצוטטה לעיל, מעלה נקודה דומה בעמוד 57.
24. הקשר בין צריכת בקר, גידול בקר וכריתת יערות נמצא ב-"Cattle Ranching and Deforestation", Livestock Policy Brief #3, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, 2006, בכתובת ftp://ftp.fao.org/docrep/fao/010/a0262e/a0262e00.pdf
25. "גידול בקר וכריתת יערות", סיכום מדיניות בעלי חיים מס' 3, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, 2006, זמין באינטרנט בכתובת ftp://ftp.fao.org/docrep/fao/010/a0262e/a0262e00.pdf
26. ספר הבהיר, 160, תרגום רבי אברהם סאטון. "רב ברכיא פירש: מהי משמעות העולם שבא? למדנו: לפני שנברא העולם, הוא קם במחשבה כדי ליצור אור גדול להאיר אותו. כך ברא הקדוש ברוך הוא אור גדול כל כך ששום נברא לא יכול היה לעמוד בו. בראיה שהעולם לא יוכל לעמוד [במלוא עוצמתו] של אור זה, לקח הקדוש ברוך הוא שביעית ממנו והשאירה במקומה עבורם. את השאר שמר לצדיקים בעתיד הסופי."
27. אדרת אליהו, בראשית אלף, על דרך הרמז, עמ. 37 מהדורות ישנות. תרגום רבי אברהם סאטון