מאמר סיכום
מאת איבון מרזוק
"החלף את הנורה שלך! תתקשר לסנאטור שלך! קנה מכונית היברידית!" נראה כי התנועה הסביבתית של ימינו מתמקדת מאוד בעשייה. יש דברים לקנות, פעולות לנקוט, מדיניות לקדם.
נדיר שפעילי איכות הסביבה יחשבו על תפילה ככלי לשינוי. עם זאת, תורות יהודיות מבטאות השקפה שונה מאוד על תפילה.[2] תפילה היא אחד הכלים המרכזיים שאלוהים נתן לנו כדי לשנות את העולם, וזו אחריותנו והזדמנותנו להתפלל לבריאות כדור הארץ והציוויליזציה האנושית החיה עליו ועמו.
ברגע שלפני בריאת האדם, התורה מבטאת לקח חשוב על תפקידנו בבריאה:
"וְכָל-עֹשֶׁב (שיחה) הַשָּׂדֶה טוֹרְנִי עַל-הָאָרֶץ, וְכָל-עֹשֶׁב הַשָּׂדֶה טוֹרְנִי לֹא-נִצְבָּא, כִּי טוֹרְנִי מָטִיר ה' אֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ, וְאֵין אָדָם לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה." (בראשית ב', ה')
פירוש רש"י המבוסס על התלמוד:
כי מה הסיבה שעדיין לא שלח ה' גשם, כי לא היה אדם לעבוד את הארץ ולא היה מי שיכיר בטוב הגשם, וכאשר בא האדם וידע שהם (הגשם) צרכי העולם, התפלל עליהם וירדו, והעצים והעשבים צמחו."[3]
בהבנה זו של סיפור הבריאה שלנו, המשימה הראשונה של האדם היא להכיר באלוהים, ולאחר מכן להתפלל לאלוהים בשם הבריאה. כפי שמסביר הרב דניאל כהן (בהתבסס על הרב אברהם יצחק קוק), אחת הפעולות הראשונות של בני האדם על פני כדור הארץ הזה הייתה לדאוג לבריאה – על ידי תפילה עבורה.[4]
באופן מסורתי, יהודים מתפללים שלוש פעמים ביום. התלמוד מזהה את יצחק כמי שייסד את תפילת הצהריים, בהתבסס על הפסוק: "ויצא יצחק לשוה בשדה לפני הערב" (בראשית כ"ד, ס"ג).[5] המילה "שוח" אינה ברורה, אך חז"ל מסיקים שהוא התפלל על סמך הדמיון הלשוני בין מילה זו לבין אזכור אחר לתפילה בתהילים.
בהתבסס על כך, מלמד הרב נתן שטרנהרץ: "מדיטציה ותפילה נקראות 'שיח'. צמח או שיח נקרא 'שיח'. כאשר צמחי השדה מתחילים לחזור לחיים ולגדול, כולם כמהים להיכלל בשיחת האדם, במדיטציה ובתפילה."[6] משמעות הדבר היא שלא רק שאלוהים רוצה את תפילותינו עבור הבריאה – גם העולם הטבעי מחפש אותן.
אולי כמשקף את חשיבות הקשר בין תפילה לאדם-בריאה, הליטורגיה של התפילות היהודיות מלאה בדימויי טבע ובהכרה בתלות שלנו במשאבי טבע. הטבע לוקח על עצמו תפקידים סמליים ביחס לאנושות, לאלוקים ולפעולות צדק, אליהן אנו מעודדים לשאוף:
"צדיק יפרח כתמר, כארז בלבנון יגדל. נטועים בבית ה', בחצרות אלוהינו יפרחו. עוד יפְרוּ בְּזִקְנָה, עזים ורעננים יהיו."[7]
תפילות יהודיות גם עוזרות לנו להיזכר ולהעריך את יופיו ועקביותו של הטבע, ואת מידת סומכנו עליו ועל בוראו. קביעות זו נרמזת במזמור (שחוזר על עצמו בכל בוקר בליטורגיה היהודית):
"הוא המאיר את הארץ ואת יושבי עליה, בחמלה; ובטובו מחדש יום יום, לעד, את מעשה הבריאה."[8]
פסוקים אלה בליטורגיה היהודית, המתמקדים בטבע, מזכירים לנו להיות אסירי תודה לאלוהים על שסיפק את העולם הטבעי בו אנו חיים, והם בעצמם משמשים כתפילה להמשך ברכה למשאבי הטבע.
רבים מאיתנו כמהים לחולל שינוי בריפוי העולם כיום. על פי תורות מיסטיות יהודיות, הרצון שלנו לחולל שינוי נובע מנשמתנו.[9] תפילות הן שפת הנשמה, ובאמצעות תפילה אנו יכולים להשפיע על עצמנו ועל העולם סביבנו. זוהי גם הבנה יהודית בסיסית שכאשר אנו מתפללים, אלוהים מקשיב ופועל על פי המציאות הפיזית בהתבסס על תפילתנו. המסורת היהודית מלאה בתיאורים של סוגי תפילות יעילות אלה.[10][11]
תורת היהדות עוזרת לנו להבין שרגע של תפילה הוא רגע פעיל, בעל הכוח לחולל שינוי. כשאנו מתפללים עם קהילה, אנו מתחברים לצורכי הקהילה ולצורכי שאר העולם. להתפלל בשם כדור הארץ כולו פירושו לזמן את כל כדור הארץ בתוכנו.
תפילה היא חזון למה שיכול להפוך, בלב מלא תקווה, לעורר עתיד טוב יותר. כיום, אולי הדבר החשוב ביותר שכולנו צריכים להתפלל עליו הוא בריאות כדור הארץ וחזרה לאיזון בתוך הציוויליזציה האנושית. הבה נתפלל.
משאב זה הוא חלק משנת הלמידה היהודית בנושא הסביבה של כנפי נשרים, בשיתוף פעולה עם Jewcology.com, בתמיכת קהילת ROI, קהילה של צעירים וחדשנים יהודים שנוסדה על ידי לין שוסטרמן, וקרן Shedlin Outreach.
איבון מרזוק היא המייסדת והמנהלת של כנפי נשרים: חיים בני קיימא בהשראת התורה.
הערות:
- המחבר מודה לרב יונתן נריל על הצעותיו העריכה המועילות למאמר זה.
- מאמר זה משקף גישה משמעותית לתפילה יהודית המתמקדת בקשר שלה לטבע ובהגנה על הסביבה. זוהי הבנה יהודית אחת של תפילה. בתוך המסורת העשירה שלנו, כמובן, ישנן גם הבנות נוספות.
- רש"י לבראשית ב', ה', ד"ה כי לו הימטיר, מבוסס על תלמוד בבלי, מסכת חולין עמ' ס', ב.
- מאמרים על תפילה, הופצו בשנת 2011.
- תלמוד בבלי, מסכת ברכות כו ע"ב
- שיחות הר"ן
- תהילים צב:יג-טו, תרגום סידור ארטסקרול.
- ברכות בוקר לפני קריאת שמע, כפי שנמצאות בסידור ארטסקרול, עמ' 85-87.
- מבוסס על תורתו של הרב דניאל כהן על תפילה, שלימד בישיבת המבתר בשנת 2010.
- לדוגמה, תפילת משה לסליחה, שמות לב:לב
- לדוגמה, תפילת חנה לילד, שמואל א' א', 11
