תפילה לעולם בר-קיימא

מאמר ארוך יותר ללימוד מעמיק יותר

מאת איבון מרזוק

"החליפו נורה! התקשרו לסנאטור שלכם! קנו מכונית היברידית! תחשבו גלובלית, פעלו מקומית!" נשמע לכם מוכר? אלו המסרים הסביבתיים החזקים ביותר של היום, מסרי הפעולה שאנחנו ככל הנראה מקשרים עם הגנה על הסביבה.

נראה כי התנועה הסביבתית של ימינו מתמקדת מאוד בעשייה. יש דברים לקנות, פעולות לנקוט, עצומות לחתום עליהן, מדיניות לפעול להן. נדיר שפעילי איכות הסביבה חושבים על תפילה ככלי לשינוי. אנשים רבים בחברה של ימינו חושבים על תפילה כפעילות פסיבית ומהורהרת – הפסקה מעשייה.

תורות יהודיות מבטאות השקפה שונה מאוד על תפילה[2]. הפרדיגמה נקבעה לפני למעלה מ-3,000 שנה במצרים: "נצעק אל ה' וישמע קולנו ושלח שליח ויוציאנו ממצרים".[3] המדרש, חלק מהמסורת היהודית שבעל פה, מלמד על סמך פסוק זה על כוח מיוחד של יהודים המתפללים ועל ה' לשמוע את תפילתם.[4] מה שנכון לגבי העם נכון גם לגבי מנהיגם. המדרש מלמד שכוחו הגדול ביותר של משה, מנהיג העם היהודי, היה התקשורת שלו עם אלוהים דרך פיו.[5] לדוגמה, כאשר שבט עמלק במדבר תקף את בני ישראל במדבר, תגובתו של משה הייתה לפעול הן ברמה הפיזית והן ברמה הרוחנית. הוא מינה את יהושע להוביל את חיילי ישראל בקרב, ולאחר מכן עלה להר כדי להתפלל לאלוהים להצלחת בני ישראל.[6] התורה מבהירה שתפילתו – ולא כוחו הצבאי של יהושע או חייליו – היא שהכריעה את הקרב.

תפילה היא אחד הכלים המרכזיים שאלוהים נתן לנו כדי לשנות את העולם. כפי שנראה, זוהי אחריותנו והזדמנותנו להתפלל למען בריאות כדור הארץ והציוויליזציה האנושית החיה עליו ועמו.

נוצר כדי להתפלל

ברגע שלפני בריאת האדם, התורה מבטאת לקח חשוב על תפקידנו בבריאה.

"וְכָל-עֹשֶׁב (שיחה) הַשָּׂדֶה טוֹרְנִי עַל-הָאָרֶץ, וְכָל-עֹשֶׁב הַשָּׂדֶה טוֹרְנִי לֹא-נִצְבָּא, כִּי טוֹרְנִי מָטִיר ה' אֱלֹהִים עַל-הָאָרֶץ, וְאֵין אָדָם לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה." (בראשית ב', ה')

מה היה תפקידו של האדם ביחס לגשם ולאדמה? רש"י מפרש על סמך התלמוד:

כי מה הסיבה שעדיין לא שלח ה' גשם, כי לא היה אדם לעבוד את הארץ ולא היה מי שיכיר בטוב הגשם, וכאשר בא האדם וידע שהם (הגשם) צרכי העולם, התפלל עליהם וירדו, והעצים והעשבים צמחו"[7]

הרבנים מלמדים שתפילותיהם של בני האדם לגשם הן מה שגורם לצמחים לצמוח. בהבנה זו של סיפור הבריאה שלנו, תפקידו של האדם ניכר. המשימה הראשונה של האדם היא להכיר באלוהים, ולאחר מכן להתפלל לאלוהים בשם הבריאה. כפי שמסביר הרב דניאל כהן (בהתבסס על הרב אברהם יצחק קוק), אחת הפעולות הראשונות של בני האדם על פני כדור הארץ הזה הייתה לדאוג לבריאה – על ידי תפילה עבורה.[8]

הפסוק שלפני שיעור זה קובע: "אלה מעשה השמים והארץ אשר נבראו ביום עשיית ה' אֱלֹהִים ארץ ושמים" (בראשית ב', ד'). הקרבה בין שני הפסוקים הללו מדגימה את הקשר הישיר בין בריאת הארץ על ידי ה' לבין הטיפול בבריאה, אשר יעשו בני אדם. במילים אחרות, ה' ברא אותה כדי שנטפל בה. תפקידנו האינטגרלי, עם זאת, אינו אך ורק באמצעות מעשינו. הוא גם באמצעות תפילותינו.

יהודים רבים שפעילי איכות הסביבה התמקדו בפסוק נוסף בבראשית: ההוראה "לעבוד ולשמור" את גן העדן (בראשית ב', ט"ו). מעניין לציין, שחלק מהפרשנים מבינים את ה"לעבודה" כעבודה רוחנית: כלומר תפילה. אם מבינה זאת, אחריותנו האנושית היא כפולה – להתפלל עליה ולהגן עליה.[9]

מתפללים לבריאה

באופן מסורתי, יהודים מתפללים שלוש פעמים ביום, בבוקר, אחר הצהריים ובערב. התלמוד מצטט פסוק מספר בראשית כדי לבסס כל תפילה. לתפילת הצהריים, שנוסדה על ידי יצחק, יש קשר מעניין לטבע. כתוב בה:

יצחק קבע את תפילת הצהריים, שנאמר "ויצא יצחק לשואה השדה לפני הערב" (בראשית כ"ד, ס"ג); ו[התלמוד ממשיך ומסביר] אין סיחה אלא תפילה, שנאמר "תפילת עניים בעדיפותו ושפך תחנוניו לפני ה'" (תהילים ק"ב, א').[10]

מה עשה יצחק בשדה לפני הערב? המילה "סוח" אינה ברורה, אך חז"ל מסיקים שהוא התפלל על סמך הדמיון הלשוני בין מילה זו לבין אזכור אחר לתפילה בתהילים. אם נשווה מילה זו לפסוק מבראשית לעיל ("וְכָל-יֶשְׁעַת הַשָּׂדֶה טוֹדֶן לָעֲשָׂה") נוכל לראות שיש גם קשר בין שורש המילה לתפילה למילה לצמחים.

רבי נתן שטרנהרץ מלמד: מדיטציה ותפילה נקראות 'שיח'. צמח או שיח נקרא 'שיח'. כאשר צמחי השדה מתחילים לחזור לחיים ולגדול, כולם כמהים להיכלל בשיחת האדם, במדיטציה ובתפילה."[11] משמעות הדבר היא שלא רק שאלוהים רוצה את תפילותינו עבור הבריאה – גם העולם הטבעי מחפש אותן.

תורות יהודיות אחרות מרמזות גם שלכל היבט של הבריאה יש שיר מיוחד משלו, הבסיס לטקסט המכונה פרק שירה (מילולית, פרק שירה). הבנה זו מצביעה לכאורה על כך שכל ההיבטים הלא-אנושיים של הבריאה – דוממים, צמחיים ובעלי חיים – מתפללים בעצמם ללא הרף לאלוהים.[12]

הטבע בתפילותינו

אולי כמשקף את חשיבות הקשר בין תפילה לאדם-בריאה, הליטורגיה של התפילות היהודיות מלאה בדימויים של הטבע ובהכרה בתלות שלנו במשאבי טבע. הטבע ממלא תפקיד בולט בליטורגיה, והוא נוטל על עצמו תפקידים סמליים ביחס לאנושות, לאלוקים ולפעולות צדקה שאנו מעודדים לשאוף אליהן.

פסוקים רבים בליטורגיה המסורתית מזהים את הטבע כדוגמה ראויה לשבח, בין אם לשבח ה' ובין אם בצדקה המזוהה בתוך המערכות הטבעיות. לדוגמה:

"הַלוּ אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלוּ אוֹתוֹ כָּל כוכבי הַזֹּהָר. הַלוּ אוֹתוֹ נָשָׁם שָׁמַיִם וּמַיִם אֲשֶׁר עַל הַשָּׁמַיִם. הִלְלוּ אֶת שֵׁם ה' כִּי צִוָּה וְנִבְרָאוּ… הַלוּ אוֹתוֹ מֵאֶרֶץ, נַגְלֵי יָם וְכָל מַצְמוֹת. אֵשׁ וּבָרָד, שָׁלַג וְעָד, רוּחַ סְעָרָה תַּקְיֵם דְבָרוֹ. הָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל-אַרְזִים. בְּהִים וְכָל-בְּהָרִים, רֹמֶשׁ וְעוֹף-כָּנָף."[13]

"צדיק יפרח כתמר, כארז בלבנון יגדל. נטועים בבית ה', בחצרות אלוהינו יפרחו. עוד יפְרוּ בְּזִקְנָה, עזים ורעננים יהיו."[14]

תפילות יהודיות גם עוזרות לנו להיזכר ולהעריך את יופיו ועקביותו של הטבע, ואת מידת סמךנו עליו ועל בוראתו. מכיוון שמקצבי הטבע כה קבועים, אנו עלולים לשכוח כמה מיוחד הדבר בכך שהשמש זורחת בכל יום, שהמים ממשיכים לזרום בנחלים, ושמערכות אקולוגיות מורכבות משגשגות עם יצורים רבים ביערות ובשמורות שלנו. מלבד ערכם הפנימי, לדברים אלה יש גם ערך לבני האדם. ללא המים שאנו שותים, ללא השמש שתחמם את כדור הארץ, ללא הגשם – ללא אף אחד מהיבטי הבריאה הללו, לא היינו מסוגלים לשרוד. כלכלנים סביבתיים כינו את תהליכי הטבע "שירותי מערכת אקולוגית", והעריכו אותם בעשרות טריליוני דולרים בשנה.[15] קביעות זו נרמזת במזמור (שחוזר על עצמו בכל בוקר בליטורגיה היהודית):

"הוא המאיר את הארץ ואת יושבי עליה ברחמים; ובטובו מחדש יום יום, תמיד, את מעשה הבריאה. מה גדולים מעשיך, ה', אתה עושה את כולם בחכמה, תבל מלאה נכסיך."[16]

פסוקים אלה בליטורגיה היהודית, המתמקדים בטבע, מזכירים לנו להיות אסירי תודה לאלוהים על שסיפק את העולם הטבעי בו אנו חיים, והם בעצמם משמשים כתפילה להמשך ברכה למשאבי הטבע.

ריפוי העולם: באמצעות תפילה

רבים מאיתנו כמהים לחולל שינוי בריפוי העולם כיום. אנו עשויים להניח שהאינסטינקט שלנו לשפר את העולם נובע מהמוח שלנו, מהגנים שלנו או מהחברה בה אנו חיים. על פי תורות מיסטיות יהודיות, הרצון שלנו לחולל שינוי נובע מנשמתנו. הנשמה חוותה אושר אמיתי במקום שממנו היא מגיעה, והיא יודעת שיותר אפשרי בעולם הזה. הנשמה רואה שהדברים בעולם הזה לא הגיעו למלוא הפוטנציאל שלהם. הנשמה שלנו היא החלק בנו שאינו מרוצה מהאופן שבו הדברים נמצאים וחפץ בריפוי עבור העולם[17]. תפילות הן שפת הנשמה, ובאמצעות תפילה אנו יכולים להשפיע על עצמנו ועל העולם סביבנו.

כנשמות המחפשות ריפוי לעולמנו, למה נוכל להתפלל? ברמה הכללית, נוכל להתפלל לחוכמתם של מנהיגינו, לפעולה מחויבת יותר מצד הקהילה היהודית, להצלחת הפרויקטים האישיים שלנו, ולכל המעורבים במאמץ לבנות עולם בר-קיימא יותר. באופן ספציפי יותר, נוכל להתפלל לכוח לעשות בחירות חיוביות לסביבה, לבריאותם של מינים אחרים, ולאנשים שנפגעו מטרגדיות סביבתיות.

על פי הרב דניאל כהן (בהתבסס על רש"י על פי התלמוד), תפילה היא כלי לשינוי העולם משום שעל ידי תפילה, אנו משנים את המציאות הפנימית שלנו. מכיוון שאנו חלק מהעולם, על ידי תפילה, אנו הופכים לשלמים יותר ואז מביאים את השלמות הזו לעולמנו. חיינו הפנימיים הם החלק בעולם שיש לנו את ההשפעה הרבה ביותר עליו; על ידי שינוי חיינו הפנימיים באמצעות תפילה, אנו מביאים טוב לעולם. בדרך זו, תפילה היא חלק פעיל וקריטי בעבודה שלנו ליצירת שינוי.

בנוסף, זוהי הבנה יהודית בסיסית שכאשר אנו מתפללים, אלוהים מקשיב ופועל על פי המציאות הפיזית בהתבסס על תפילתנו. המסורת היהודית מלאה בתיאורים של סוגים אלה של תפילות יעילות, מתפילת משה לסליחה[18] ועד לתפילת חנה לילד[19]. זוהי גם הוראה יהודית בסיסית שזו אחריותנו להתפלל עבור האנשים והפרויקטים שאנו אחראים עליהם.[20]

תפילה אחת עשויה לחולל הבדל עצום, אך תפילותיהם המשולבות של מאות או אלפי אנשים עשויות, אולי, לעורר שינוי בקנה מידה עולמי. פעולה פיזית כמו רכיבה על אופניים במקום נהיגה משפיעה על תהליך זה על ידי הפחתת כמות הפחמן הנפלטת. פעולה רוחנית כמו תפילה פועלת ברמה הנשגבת ועשויה, בעדינות, לחולל שינויים מרחיקי לכת.

תורתנו היהודית עוזרת לנו להבין שרגע של תפילה הוא רגע פעיל, בעל הכוח לחולל שינוי. כשאנו מתפללים עם קהילה, אנו מתחברים לצורכי הקהילה ולצורכי שאר העולם. להתפלל בשם כדור הארץ כולו פירושו לזמן את כל כדור הארץ בתוכנו. ככל שאדם דואג יותר לעולם הזה ופונה לאלוהים כדי שיהיה שלם ושלם, כך אלוהים נותן יותר.

הרב אברהם יצחק קוק הדגיש את הערך הרוחני החיובי של אדם השר את שירתו עם כל ברואי ה'. הוא כתב:

אז יש מי שמתרומם אל אופקים רחבים יותר, עד שהוא מקשר את עצמו עם כל הקיום, עם כל ברואי האל, עם כל העולמות, והוא שר את שירו ​​עם כולם. על אחד כזה נאמר על פי המסורת שכל מי ששר קטע שיר בכל יום מובטח לו חלק בעולם הבא.[21]

תפילה היא חזון למה שיכול להפוך, בלב מלא תקווה, לעורר עתיד טוב יותר. כיום, אולי הדבר החשוב ביותר שכולנו צריכים להתפלל עליו הוא בריאות כדור הארץ וחזרה לאיזון בתוך הציוויליזציה האנושית. הבה נתפלל.

משאב זה הוא חלק משנת הלמידה היהודית בנושא הסביבה של כנפי נשרים, בשיתוף פעולה עם Jewcology.com, בתמיכת קהילת ROI, קהילה של צעירים וחדשנים יהודים שנוסדה על ידי לין שוסטרמן, וקרן Shedlin Outreach.

איבון מרזוק היא המייסדת והמנהלת של כנפי נשרים: חיים בני קיימא בהשראת התורה.

הערות:

1. המחבר מודה לרב יונתן נריל על הצעותיו העריכה המועילות למאמר זה.
2. מאמר זה משקף גישה משמעותית לתפילה יהודית המתמקדת בקשר שלה לטבע ובהגנה על הסביבה. זוהי הבנה יהודית אחת של תפילה. בתוך המסורת העשירה שלנו, כמובן, ישנן גם הבנות נוספות.
3. במדבר כ':ט"ז
4. מדרש תנחומא, בשלח ט, מובא ברש"י למדבר כ"ז.
5. מדרש תנחומא, ג', מצוטט ברש"י (רבי שלמה יצחקי, צרפת, 1040-1105 לספירה) לבמדבר כ"ב, ד'.
6. שמות י"ז: ח'-י"ג.
7. רש"י לבראשית ב', ה', ד"ה כי לו הימטיר, מבוסס על תלמוד בבלי, מסכת חולין עמ' ס', ב.
8. מאמרים על תפילה, הופצו בשנת 2011.
9. כפי שהוסבר על ידי ר' נתן גרינברג. הנצי"ב (ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, נולד במיר, רוסיה, 1816 – נפטר בוורשה, פולין, 10 באוגוסט 1893, בפירושו "הרחי" דבר) מלמד על בראשית ב', ט"ו ש"עבודת" גן עדן הייתה עבודה רוחנית, ולא עבודה חקלאית. ר' גרינברג מקשר זאת לקשר הטבוע בין עבודתם הרוחנית של אנשים לבין תחזוקת העולם.
10. תלמוד בבלי, מסכת ברכות כו ע"ב
11. שיחות הר"ן
12. כפי שמוסבר על ידי רבי אברהם אריה טרוגמן בספרו "כוחה המיסטי של המוזיקה", עמ' 66.
13. תהילים קמ"ח, א'-י', תרגום סידור ארטסקרול.
14. תהילים צב:יג-טו, תרגום סידור ארטסקרול.
15. "ערך שירותי המערכת האקולוגית וההון הטבעי של העולם", קוסטנזה ואחרים, Nature 387, 253 – 260 (15 במאי 1997); זמין באינטרנט בכתובת http://www.nature.com/nature/journal/v387/n6630/abs/387253a0.html המאמר מציין כי "עבור כל הביוספרה, הערך (שרובו מחוץ לשוק) מוערך בטווח של 16-54 טריליון דולר (1012) לשנה, עם ממוצע של 33 טריליון דולר לשנה. בשל אופי אי הוודאויות, יש לראות בכך הערכה מינימלית. סך התוצר הלאומי הגולמי העולמי עומד על כ-18 טריליון דולר לשנה."
16. ברכות בוקר לפני קריאת שמע, כפי שנמצאות בסידור ארטסקרול, עמ' 85-87.
17. מבוסס על תורתו של הרב דניאל כהן על תפילה, שלימד בישיבת המבתר בשנת 2010.
18. שמות לב:לב
19. שמואל א' א':11
20. המודל להתנהגות זו הוא הכהן הגדול, אשר בימי בית המקדש היה מצופה ממנו להתפלל עבור דורו. ראה תלמוד בבלי, מסכת מכות יא ע"א, כפי שמצוטט בספר "לעורר נשמה: חוכמה עתיקה להורים ולמורים מודרניים" מאת לורנס קלמן, עמ' 66.
21. אורות הקודש כרך. ב', עמ'. 444-445, תרגום רבי אברהם אריה טרוגמן בכוחה המיסטי של המוזיקה, עמ' 132